יום שישי, 30 במרץ 2018

מלאי תכנוני למגורים

יאיר אסף-שפירא

על מנת לבנות דירות יש צורך בתכנון. כאשר יש מחסור בדירות עולה השאלה האם המחסור מקורו בתכנון בהיקף נמוך מדי, או שקצב הבנייה איטי מדי, והיא אינה מצליחה להדביק את קצב התכנון. דיון זה עומד בבסיס הויכוח על עתיד הותמ"ל – הועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור. בעקבות החלטת ממשלה שקבעה זאת, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל מנגישים לציבור דרך אתר data.gov.il מאגר הכולל את כלל יחידות הדיור (דירות) הקיימות "על הנייר" בתכניות בשלבי תכנון שונים. מאגר זה הוא המלאי התכנוני למגורים. ניסינו לבחון מה היקף יחידות הדיור הנמצאות בתכנון בירושלים.



יום שישי, 23 במרץ 2018

נשים בהייטק


שחר בר

תעשיית ההייטק מזוהה כמנוע צמיחה חשוב של המשק הישראלי, ובשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה משמעותית של תעשייה זו בירושלים. מספר חברות ההיי-טק בעיר גדל בצורה רציפה החל משנת 2013, כאשר סה"כ חל גידול בשיעור של 52% במספרן, והתעשייה בירושלים מהווה כ-6%  מכלל תעשיית ההיי-טק הישראלית. בשנת 2017 חל גידול של כ-100 סטרטאפים בעיר, זאת בדומה לכל שנה בשלוש שנים האחרונות. נשאלת השאלה האם הגידול בתעשיית ההיי-טק הירושלמית אף מתבטא באחוז הנשים המועסקות בתחום? נראה שלא תמיד. 

84% מכלל חברות ההיי-טק בירושלים הן חברות קטנות המעסיקות עד 20 עובדים. אחוז הנשים מתוך כלל התעשייה בעיר עומד על 39% אך יש לזכור כי נשים לא פעם מועסקות בתפקידים אדמיניסטרטיביים ולא בתפקידים מקצועיים.  בחברות חדשות לעומת זאת, רק 29% מכלל המועסקים הן נשים, וההבדל נובע מהרכבן של החברות החדשות. חברות חדשות נוטות להעסיק עובדים בתפקידים מקצועיים בלבד, משום שאין להן צורך במחלקות תומכות, ולכן אחוז הנשים בהן נמוך יותר. כמו כן, נתונים מראים לנו שאחוזי הנשים היזמיות הם מזעריים, וניתן להניח אם כך שזוהי סיבה נוספת להבדל בין חברות חדשות לחברות ותיקות. מתוך הנשים שמועסקות בתעשיית ההייטק הירושלמית, 61% מועסקות בתפקידים מקצועיים. בחברות חדשות לעומת זאת, 71% מהנשים מועסקות בתפקידים מקצועיים- זאת בהתאם להרכבן של חברות חדשות. 

סך העובדים המועסקים בתעשיית ההיי טק הישראלית עלה בין 2013 ל-2016 מ-272.2 אלף ל-310.3 אלף, אך אחוז הנשים מתוך כלל המועסקים נשאר יציב ברוב אזורי ישראל. בתל אביב מהוות נשים כשליש מהמועסקים, וניתן לראות שלא היה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. בירושלים לעומת זאת אנו עדים לשיפור בייצוג של נשים בתעשייה ההיי-טק כאשר בשנת 2016 עמד אחוז הנשים בהייטק על 39%, גידול של שלוש נקודות אחוז משנת 2013 (אז עמד השיעור על 36%). סקטור אחד בו נשים מהוות את מירב המועסקים הוא סקטור הביו-טק. מתוך כלל העובדים בחברות ביו-טק חדשות , 59% הן נשים.  הסבר אפשרי להבדל בין התעשיות הוא בחירתן של נשים ללמוד מקצועות הרלבנטיים לסקטור הביו-טק, כגון מדעי החיים, יותר מאשר מקצועות הרלבנטיים לשאר ענפי ההיי-טק, מדעי המחשב לדוגמא. 

יום שישי, 16 במרץ 2018

חשבון בנקים

יאיר אסף-שפירא

בעולם בו ניתן לבצע את רוב הפעולות הבנקאיות דרך האינטרנט, האם סניפי בנק הם תופעה הולכת ונעלמת? ניתן לשער כי עבור חלק גדֵל והולך מהאוכלוסייה אין כל צורך בסניף, אך לפי הדוחק בחלק מסניפי הבנקים, נראה שעדיין יש מי שצורך שם את השירות.

לפי נתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בישראל פעילים כיום 1,294 סניפי בנקים, מתוכם 206 (16%) בתל אביב, 124 (10%) בירושלים, ו-69 (5%) בחיפה. בשנת 2017 נפתחו בישראל 15 סניפי בנק, ונסגרו 46 (כולל אחד מאלו שנפתחו באותה שנה), כך שהמאזן היה שלילי. יש לציין כי חלק מהסניפים המופיעים בנתונים אינם נקודות לקבלת שירות כללי, אלא בעלי התמחות כגון משכנתאות או השקעות, וחלקם אינם נותנים שירות כלל, כגון משרדי ההנהלות.

השוואת מספר הסניפים ביישוב לגודל האוכלוסייה בו, יוצרת מדד המבטא שילוב של איכות השירות הבנקאי לתושבי היישוב הנדרשים לסניף, ושל מרכזיוּת הישוב כמספק שירות לסביבותיו.

יום שישי, 9 במרץ 2018

אוכלוסיית יום

יאיר אסף-שפירא

לפי נתוני האוכלוסייה אותם מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 התגוררו בירושלים 874,200 תושבים, בתל אביב כחצי מזה (435,900), ובחיפה כשליש מבירושלים (279,200 תושבים). אוכלוסייה זו היא האוכלוסייה הקבועה, אך בהיותן ערים מטרופוליניות, אוכלוסייתן של ערים אלו גדלה מדי בוקר, כאשר עשרות אלפי אנשים נכנסים לעיר לצרכי תעסוקה, לימודים ועוד. עיר מטרופולינית משמשת כמרכז עבור "ערי השינה" שמקיפות אותה, בעיקר עבור תעסוקה.
לפי נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, העיר אליה נכנס המספר הרב ביותר של יוממים היא תל אביב. מספר המועסקים העובדים בתל אביב אך מתגוררים בערים אחרות הוא 257,000 – יותר מכל אוכלוסייתה של ראשון-לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל.

יום שישי, 2 במרץ 2018

להתראות אשפה אורגנית, שלום קומפוסט

ליאור רגב

במדינת ישראל הקטנה, אשפה היא בעיה גדולה. הפסולת הלא ממויינת שאנחנו משליכים לפח נאספת על ידי משאיות המשנעות אותה לתחנות מיון, ובסוף התהליך חלקה הגדול מועבר להטמנה. נסיעת המשאיות ברחובות הערים צורכת אנרגיה, יוצרת זיהום אוויר ועומסי תנועה, ואילו הפסולת המוטמנת תופסת שטחי קרקע רבים שיכולים לשמש למטרות טובות יותר. אחד הפתרונות להתמודד עם הררי הפסולת הוא הפרדה במקור.

בעשור האחרון הולכים וצצים בגינות ציבוריות, בחצרות של בניינים ובבתים פרטים בירושלים עוד ועוד קומפוסטרים. קומפוסטר הוא מיכל אליו ניתן להשליך פסולת אורגנית, כמו שאריות פירות וירקות ומזון צמחי אחר, המהווה כ- 40% ממשקל הפסולת הביתית. הפסולת מתפרקת במיכל ובתוצר ניתן להשתמש כדשן לגינות.

חלוקת המיכלים בירושלים החלה ביוזמה של תושבים משכונת בית הכרם שהתאגדו לעמותה בשנת 2008. בשנת 2012, פרויקט "מהפח ירוק" שאחראי על הסברה, מכירת המכלים, תפעול ותחזוקה של הקומפוסטרים, קיבל הכרה עירונית ותמיכה של מנהל קהילתי גינות העיר והעירייה. כיום, לפי נתוני מהפח ירוק שיונתן פליטמן, מנהל המיזם, מסר לנו, למעלה מ- 5,400 משקי בית ברחבי העיר עורכים שימוש כלשהו, תדיר או מזדמן, במיכלים.