יום רביעי, 2 באוגוסט 2017

הרמת מסך

אלון קופרארד

תאטרון החאן הוא התאטרון העירוני הירושלמי. בשנת 2015 ביקרו בו 66,608 צופים בתשלום שצפו ב-16 הפקות. זהו תאטרון עירוני קטן יחסית לתאטראות העירוניים האחרים בישראל: תאטרון חיפה הציג 22 הפקות בפני 126,611 צופים בתשלום. תאטרון באר-שבע הציג 14 הפקות בפני 154,512 צופים בתשלום והתאטרון הקאמרי של תל אביב הציג 41 הפקות בפני 844,151 צופים בתשלום.

למעט תאטרון הקאמרי, שבשנת 2015 היו לו 1,478 הרצות של הצגות, היקף ההרצות בתאטראות האחרים דומה – החאן עם 302 הרצות, חיפה עם 339, ובאר שבע עם 396. אם כך, נראה שהפער במספר הצופים בהצגות נובע מגודל אולם הבית שבו מציגים התאטראות ומספר ההצגות שהוצגו מחוץ לאולם הבית.

בבחינת הפיזור הגאוגרפי של ההרצות נוכל לראות שבחאן ובקאמרי רוב ההרצות (73% ו-72% בהתאמה) מתקיימות בעיר הבית. לעומת זאת, התאטראות העירוניים שנמצאים במרחק רב יותר ממרכז הארץ ובסיס הצופים שלהם בעיר הבית קטן יותר מבצעים אחוז נמוך יותר של הרצות בעירם – תאטרון חיפה הציג 54% מהרצותיו בחיפה והסביבה ותאטרון באר שבע הציג 46% בלבד מהרצותיו בבאר שבע והסביבה. 

מבין התאטראות שצוינו, אולמות הבית של החאן הם הקטנים ביותר – באולם הראשי יש 232 מקומות ובאולם הקטן 69 מושבים (סה"כ 301 מושבים). בתאטרון חיפה קיימים 3 אולמות – 160, 158 ו-767 מושבים (סה"כ 1085 מושבים), בתאטרון באר שבע, שאולם הבית שלו הוא המשכן לאמנויות הבמה בעיר, יש שני אולמות עם 430 ו-885 מושבים (סה"כ 1315 מושבים) ובתאטרון הקאמרי יש 4 אולמות עם 910, 414, 267 ו-156 מושבים (סה"כ 1,747 מושבים). מכאן ניתן לראות כי גם כאשר הצגה רצה בפני אולם מלא בחאן, מספר הצופים בה הוא כשליש ממספר הצופים בהצגה בתאטרון חיפה. שילוב של אולם קטן ומספר הרצות נמוך יחסית מחוץ לאולם הבית מסביר את מספר הצופים הנמוך.

אולם, מספר צופים נמוך אינו מעיד על דעת הקהל – הירושלמים מחבבים את התאטרון שלהם ולראיה בתאטרון החאן 42% מהצופים בתשלום השתמשו בכרטיס מנוי, לעומת 24% בבאר שבע ובקאמרי ו-19% בחיפה. כמו כן, אחוז נמוך יחסית של צופים במסגרת הרצות שנמכרו למוסדות מצביע על כך שהירושלמים באים לחאן מתוך בחירה (בחאן 48% מהצופים בתשלום צפו במסגרת הצגות שנמכרו למוסדות, לעומת 64% בקאמרי, 66% בחיפה ו-72% בבאר שבע).



מקורות: פיל"ת, אתרי התאטראות