יום שלישי, 25 באפריל 2017

!It Belongs in a Museum

עומר יניב
מכון ירושלים למחקרי מדיניות jerusaleminstitute.org.il

ירושלים היא עיר של מוזיאונים. בעבר, ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בירושלים הוצגו בחללי תצוגה קטנים, בעיקר בכנסיות ובמנזרים בעיר העתיקה עד שבשנת 1938 הוקם מחוץ לחומות העיר העתיקה מוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה. לאחר קום המדינה נפתחו מוסדות תרבות בעיר, ביניהם מוזיאונים דוגמת מוזיאון ישראל בשנת 1965, המוזיאון לאמנות האסלאם בשנת 1974 ומוזיאון ארצות המקרא ומוזיאון המדע, שהוקמו בשנת 1992. לצידם נפתחו לאורך השנים מוזיאונים נוספים בבניינים קיימים, דוגמת מוזיאון מגדל דוד, מוזיאון הטבע או מוזיאון חצר היישוב הישן. בעתיד הקרוב מיועדים להיפתח בירושלים מוזיאונים נוספים במתחם "קריית המוזיאונים", שהוקמה בסביבותיו של מוזיאון ישראל כאשר בשנים הקרובות ייפתחו בסמוך הקריה הלאומית לארכיאולוגיה והספרייה הלאומית.
לא בכדי מוזיאון ישראל, המוזיאון הלאומי, הוא המוזיאון הפופולארי בירושלים. במוזיאון ישראל הוצגו, נכון לשנת 2015, מעל ל-290 אלף פריטי אוספים ב-34 תערוכות שונות. וביקרו בו כ-730 אלף אנשים. מוזיאונים נוספים אשר מושכים מבקרים בירושלים הם מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד אותו פקדו בשנת 2015 כ-291 אלף מבקרים, מוזיאון מגדל דוד, אליו הגיעו בשנה זו כ-266 אלף מבקרים, ומוזיאון ארצות המקרא עם 228 אלף מבקרים. נכון לשנת 2013, כ-37% מהמבקרים במוזיאונים המוכרים בישראל עשו זאת במוזיאון בעיר ירושלים. מדובר ביותר מ-1.63 מיליון מבקרים אשר פקדו את המוזיאונים בעיר, לעומת כ- 1.07 מיליון מבקרים במוזיאונים בגוש-דן ( 24% מכלל המבקרים במוזיאונים בישראל), ו-530 אלף מבקרים במוזיאונים שבחיפה וסביבותיה (12% מכלל המבקרים). 


מקורות: פילת / מכון ירושלים למחקרי מדיניות

יום רביעי, 5 באפריל 2017

מי הגשם שמשלמים בעד עצמם

מימי קפלן
מכון ירושלים למחקרי מדיניות - מרכז מילקן לחדשנות
 jerusaleminstitute.org.il

על גג בניין בית ספר שגודלו 1,000 מטרים רבועים, מי גשמים יורדים וזורמים מטה לתוך מרזבים בהיקפי המבנה. דרך המרזבים מי הגשמים מגיעים לתוך מאגר מים גדול באמצעות הגרביטציה או בעזרת משאבות משנה. המאגר מחובר לשירותים של בית הספר באמצעות צינור נפרד על מנת למנוע חיבור צולב עם המים העירוניים. מתג לחץ מופעל רק בעת הדחת האסלות וגורם למי הגשמים לזרום ולמלא את האסלה. באמצעות הצינורות, המשאבות והמאגר, המערכת לוכדת מי גשמים ומאפשרת להשתמש במשאב טבעי יקר ערך זה. 

זהו המודל של מערכת לאגירת מי גשמים שהחברה של אמיר יחיאלי, "יבול מים",  הקימה עד כה ב-150 בתי ספר בישראל. לאחר שנבנו, המערכות משמשות ככלי חינוכי בבתי הספר, כדי ללמד את התלמידים מושגים באגירה ושימור של מים, ושיטות מחקר כמו איסוף נתונים ואריתמטיקה. על אף שנותני חסות רבים, מקומיים ובינלאומיים (כגון הקרן הקיימת לישראל, רוטרי אינטרנשיונל וקרן ירושלים) מעורבים בהקמת מערכות האגירה, המערכות הן בנות קיימא כהשקעה כלכלית וסביבתית בזכות עצמן.

למערכת המתוארת לעיל יש פוטנציאל איסוף של כ-429 מטר מעוקב מדי שנה, או 2,681 אמבטיות מלאות מים, בהתחשב בכמות המשקעים הממוצעת בירושלים. הכמות בפועל של מי גשמים הנעים מהגג לשירותים תלויה בכמות המשקעים הכוללת, בפיזור המשקעים, בכושר האחסון של המערכת ובמספר תאי השירותים המחוברים אליה. אלו הם 429 מטרים מעוקבים של מי גשמים שלא יגררו עלויות אנרגטיות של טיפול ושאיבה, וכן יחסכו את העלות הכספית הישירה של 9.95 ש"ח (כולל מע"מ) למ"ק, אשר מגיעה ל-4,269 ש"ח בשנה, בהתבסס על תעריף מים למבני ציבור.


העלות הממוצעת של מערכת איסוף צנועה של מי גשמים לגג בית ספר בירושלים היא 30,000 ₪, כאשר עלויות התפעול והתחזוקה הינן זניחות. עלות זו יכולה להיות משולמת במספר דרכים, אשר כולן מניחות שימוש בכל 429 המטרים המעוקבים, וכי סכום כסף ישוריין עבור תיקונים. ראשית, ארגון פילנתרופי יכול לשלם את מלוא עלות ההון. שנית, ניתן ליצור שותפות ציבורית-פרטית בין בית ספר, עירייה וחברת התקנה פרטית על מנת לממן ולבנות את הפרויקט. את עלות ההון הראשונית ניתן לפצל בין שלושת השותפים, ואת העלויות שמשלמים שני האחרים יוכל בית הספר להחזיר לאורך זמן באמצעות אחוז מסוים מהעלויות הנמנעות, עליו יתקיים משא ומתן. שלישית, שליש מעלות ההון ניתן לגייס מתוך הקהילה המקומית של בית הספר, ואת שני השלישים הנותרים לממן על ידי הלוואה ל-5 שנים שבית הספר לוקח מבנק מסחרי (במחירי הלוואה בשוק). רביעית, העירייה יכולה לקחת הלוואה ל-5 שנים (במחירי הלוואה בשוק) מהממשלה על מנת לשלם עבור הקמת מערכות איסוף מי גשמים. 
הקצב בו מערכות איסוף מי גשמים שגודלן 1,000 מטר מרובע מחזירות 30,000 ₪, עלות ההשקעה במערכת, מתואר בגרף. בירושלים יש כ -896,112 מ"ר של שטחי גג במבני ציבור, אשר מניבים פוטנציאל לחיסכון במים של 384,253 מ"ק בשנה. הגדלת מספר המערכות ללכידת מי גשמים על גגות ירושלים באמצעות כל אחד מארבעת המנגנונים הפיננסיים הללו תוביל את העיר לחסכון מתמשך במים, אנרגיה וכסף.


תרגום: אראלה גנן ואלון קופרארד