יום רביעי, 28 בדצמבר 2016

כוח העבודה

אלון קופרארד
מכון ירושלים למחקרי מדיניות   www.jerusaleminstitute.org.il

כוח העבודה הוא מונח המתאר את האנשים באוכלוסיה בגיל 15 ומעלה שהם מועסקים או בלתי מועסקים המחפשים עבודה. בסוף שנת 2014, 69% מהיהודים בישראל בגיל 15 ומעלה, השתתפו בכוח העבודה, כלומר היו מועסקים או חיפשו עבודה, זאת לעומת 47% מהאוכלוסיה הערבית. שיעור הבלתי מועסקים (מובטלים) בכוח העבודה בקרב היהודים בישראל היה 6%, ו-8% בקרב הערבים. בירושלים שיעור ההשתתפות של יהודים בכוח העבודה היה נמוך מזה שבישראל ועמד על 59% וכך גם אצל הערבים ששיעור השתתפותם בכוח העבודה עמד על 40%.
כאשר בוחנים את הנתונים לפי מגדר עולה כי בקרב גברים יהודים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל עמד על 72% בעוד שבירושלים עמד שיעורם על 57% בלבד. בקרב הערבים שיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה בישראל – 66% נמוך מעט מזה שבירושלים – 68%. שיעור הבלתי מועסקים דומה בין המגזרים ובין ירושלים וישראל ועומד על כ-93% מועסקים וכ-7% בלתי מועסקים.
בישראל, 66% מהנשים היהודיות השתתפו ב-2014 בכוח העבודה, לעומת 61% מהנשים בירושלים. 6% מהנשים היהודיות בכוח העבודה בישראל אינן מועסקות, ובירושלים שיעורן עומד על 8%. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה היה קטן בהרבה מזה של נשים יהודיות ועמד בישראל על 28%. בירושלים שיעור הנשים הערביות שהשתתפו בכוח העבודה היה כמחצית ועמד על 13% בלבד. שיעור הנשים הערביות שהשתתפו בכוח העבודה והיו מועסקות בישראל עומד על 90%, כלומר שיעור אבטלה של 10%. בירושלים נרשם שיעור תעסוקת נשים ערביות של 85%, כלומר 15% אבטלה. נתון זה מעניין במיוחד בהתחשב באחוז הנמוך במיוחד של השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה בירושלים – גם כשנשים ערביות בירושלים מחליטות לצאת לעבודה, סיכוייהן למצוא כזו הן נמוכים יותר מאשר נשים ערביות בישראל. 
מבחינת השפעת רמת ההשכלה על השתתפות בכוח העבודה, ניתן לראות כי אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים ערביות בירושלים עלה ככל שהשכלתן היתה גבוהה יותר – 8% מבעלות השכלה תיכונית השתתפו בכוח העבודה, בעוד ש-66% מבעלות תואר שני השתתפו בכוח העבודה. הדבר נכון גם לגבי נשים ערביות בישראל, 28% מבעלות השכלה תיכונית השתתפו בכוח העבודה, לעומת 88% בעלות תואר שני. השפעה זו של השכלה על המוטיבציה להשתתף בכוח העבודה בולטת בעיקר בקרב הנשים הערביות, אך בהשוואת המגזר הערבי ליהודי, זוהי תופעה משמעותית הרבה ביותר בקרב בני ובנות המגזר הערבי.


יום ראשון, 18 בדצמבר 2016

זה בא והולך לו

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים למחקרי מדיניות   www.jerusaleminstitute.org.il

בשנת 2014 עברו 10,350 אנשים מישובים אחרים בישראל אל ירושלים. באותה שנה עזבו את העיר 17,090 איש ואישה. ירושלים היא העיר המאוכלסת ביותר בישראל, אך גם בהיקף הנכנסים וגם בהיקף היוצאים היא שנייה לתל אביב, אליה עברו 20,520 לעומת 21,450 שעזבו אותה. המשמעות היא ש-4.8% מאוכלוסייתה של תל אביב בסוף שנת 2014 הם מהגרים חדשים אל העיר, ו-5.1% מתושבי העיר בתחילת השנה, עזבו אותה במהלכה. בירושלים עומדים האחוזים על 1.3% נכנסים, ועל 2.1% יוצאים. בחישוב המתייחס ליהודים בירושלים (שכן תנועות ההגירה של האוכלוסייה הערבית מועטות ועל-פי רוב אינן מדווחות) עומדים האחוזים על 1.9% ו-3.3%.
שיעורי נכנסים ועוזבים גבוהים מעידים על תחלופה גבוהה של האוכלוסייה בעיר. לעיתים הדבר נובע מהיותה של העיר במרכז המטרופולין או סמוכה אליו. כך למשל בגבעתיים עומד אחוז הנכנסים והעוזבים על 6.4% ו-6.5% בהתאמה, ובין הערים שגודלן מעל 20,000 תושבים בישראל, היא שנייה רק לאילת (6.8% ו-7.4%). גם בחיפה השיעורים גבוהים מאלו שבירושלים, והם עומדים על 2.8% ו-3.2%. ככל שהאחוזים גבוהים יותר, עוברת העיר חילוף אוכלוסייה מהיר יותר – בין אם כ-"תחנת מעבר" בה הנכנסים, למשל ללימודים גבוהים, עוזבים את העיר לאחר תקופת זמן, או במצב בו הנכנסים אל העיר תופסים את מקומן של אוכלוסיות אחרות העוזבות אותה. מצב אפשרי אחר הוא של איכלוס מסיבי של דירות חדשות, היוצר כניסה של מהגרים רבים, ללא יציאה בהיקף דומה.
מאזן ההגירה של הערים – מהגרים נכנסים פחות מהגרים עוזבים – מראה לנו האם מדובר בחילוף אוכלוסייה או באיכלוס של דירות חדשות. המאזן הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה (בערים שגודלן מעל 20,000), נרשם בעיר יבנה, ועמד על 6.7% מאוכלוסיית העיר. שיעור זה מבטא את תוספת האוכלוסייה מהגירה, כאחוז מאוכלוסיית העיר. נתון זה חריג, ומיד אחריו נמצא את פרדס חנה, הוד השרון (1.8%), וקריית אונו (1.7%). יישובים אלו מתאפיינים בבנייה רבה, שבדרך כלל דומה בהיקפה (מספר הדירות) למאזן ההגירה.
מאזני הגירה שליליים גבוהים ביחס להיקף האוכלוסייה נמדדו במבשרת ציון (2.7%-) ובצפת (2.3%-). מאזן ההגירה בירושלים בשנת 2014 היה שלילי ועמד על 0.8%-. מאזני ההגירה של תל אביב ושל חיפה עמדו באותה שנה על 0.2%- ועל 0.4%- בהתאמה.