יום שלישי, 18 במרץ 2014

מילה כתובה - שפה זרה

ליאור רגב

מדי שנה מתפרסמים בישראל אלפי כותרים חדשים. גם בעידן בו על הקשב ותשומת הלב שלנו מתחרים שלל גירויים חושיים באינטרנט, בטלוויזיה, ברדיו ובכל מקום, נהר המילים המודפסות ממשיך לזרום. הספרייה הלאומית היא הגוף האחראי על איסוף ושימור נכסי התרבות של ישראל, ובמסגרת חוק הספרים, היא מקבלת לידיה שני עותקים מכל פרסום היוצא לאור בישראל. הספרייה מקטלגת את הספרים וממיינת אותם. מדי שנה, הספרייה מוציאה דוח ובו כלולים נתונים סטטיסטיים על ספרים חדשים בישראל.

בשנת 2012 נרשמו בספרייה 7,487 ספרים חדשים, בהם נכללים פרסומים ממשלתיים, מסחריים ופרטיים, מחקרים, עיון, סיפורת, ספרי קודש וספרי ילדים. לשם השוואה, בשנת 2011 נרשמו כ- 6,302 ספרים חדשים, בשנת 2010 כ- 6,285, ובשנת 2009 כ- 6,326.

הספרים בישראל מתפרסמים במגוון הוצאות לאור הפרוסות ברחבי הארץ. באופן עקבי, ירושלים שומרת על הבכורה כעיר בה רואה אור המספר הרב ביותר של ספרים חדשים, בפער ניכר מתל אביב ויתר הערים הבאות אחריה. למשל, בשנת 1992, פורסמו בירושלים 2,594 ספרים חדשים, 41% מתוך כ- 6,271 שיצאו לאור בישראל באותה שנה. זאת, בהשוואה לתל אביב, בה פורסמו 2,051 (33%) בלבד. בשנת 2002 פורסמו בירושלים 2,619 (35%) מתוך 7,399 ספרים חדשים שראו אור בישראל, ובתל אביב 1,840 (25%). בשנת 2012, פורסמו בירושלים 2,077 (31%) ספרים חדשים, לעומת 1,479 (22%) בתל אביב, ורק 408 (6%) בבני ברק, העיר השלישית בכמות הפרסומים החדשים.

רוב הספרים הרואים אור בישראל ונרשמים בספריה הלאומית, מתפרסמים בעברית. בשנת 2012, השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים, כ- 81% מכלל הפרסומים הודפסו בעברית. ומה לגבי יתר השפות? שפות זרות פופולאריות בהן מודפסים ספרים בישראל הן אנגלית, ערבית ורוסית. מתוך 808 ספרים בישראל שראו אור בשפה זרה, 371 (46%) פורסמו באנגלית, 205 (25%) בערבית, ו- 165 (20%) ברוסית.

כאשר בוחנים את השפות בהן הודפסו ספרים בערים שונות מתגלה תמונה מעניינת. כ- 21% מהספרים שיצאו לאור בירושלים פורסמו בשפה זרה, לעומת כ- 5% בלבד בתל אביב. יתכן והשוני נעוץ במגוון האנושי והתרבותי המאפיין את אוכלוסיית ירושלים, ביחס לתל אביב. מתוך כ- 429 ספרים חדשים שראו אור בשפה זרה בירושלים 217 (51%) יצאו לאור באנגלית, 101 (24%) בערבית, ו- 80 (19%) ברוסית, בדומה לישראל. לעומת זאת, בתל אביב 33 (41%) כתובים באנגלית, 34 (42%) ברוסית, ורק 1 (1%) בערבית.



אני מבקש להודות באופן מיוחד לנחום זיטר ולספרייה הלאומית על העזרה בקבלת הנתונים לטור זה.

יום ראשון, 9 במרץ 2014

תעסוקה ירושלמית

ענבל דורון

העיר ירושלים היא אחד ממוקדי התעסוקה הגדולים בישראל ומהווה מרכז כלכלי עבור מרחב של למעלה מ-1,200,000 נפש. נושא התעסוקה בעיר עומד במרכז הדיון לגבי עתידה של ירושלים בכלל ומשיכת אוכלוסייה יצרנית בפרט.

בשנת 2012 הועסקו 294,000 עובדים בעיר ירושלים אשר היוו 9% מכלל המועסקים בישראל. מקרב כלל המועסקים בירושלים כ-75% היו תושבי העיר, 11% תושבי יהודה ושומרון, ו-6% תושבי מחוז ירושלים ובסך הכל 92% מהמועסקים בירושלים היו תושבי העיר והסביבה. כ-2,400 מועסקים בירושלים היו תושבי העיר תל אביב, והם היוו כאחוז מכלל המועסקים.

הנתונים מצביעים על כך שמרבית תושבי ירושלים (87%) מעדיפים לעבוד בתוך העיר ו-13% עובדים מחוץ לעיר, כאשר נשים נוטות לעבוד קרוב יותר אל הבית לעומת גברים. רק 8% מהנשים המועסקות תושבות ירושלים עובדות מחוץ לעיר, לעומת 17% מהגברים. בתל אביב ובחיפה יותר מועסקים בוחרים לעבוד מחוץ לעיר לעומת ירושלים. בשנת 2012 37% מהמועסקים תושבי תל אביב עבדו מחוץ לה (שיעור הנשים שעבדו מחוץ לעיר היה 30%), בחיפה 29% מהמועסקים תושבי העיר עבדו מחוץ לה (שיעור הנשים היה 21%).

הבדל נוסף בין גברים לנשים קיים בתחומי התעסוקה העיקריים. בקרב נשים, אשר היוו 47% מכלל המועסקים בירושלים בשנת 2012, התחומים העיקריים היו: חינוך (24%), שירותי בריאות, רווחה וסעד (20%) מנהל ציבורי (12%). לעומת זאת בקרב הגברים המועסקים בירושלים בלטו ענפי המסחר (15%), שירותים עסקיים (15%) וחינוך (11%). בשנת 2012 עבדו בתחום ההיי-טק בירושלים כ-16,000 מועסקים, אשר היוו 6% מכלל המועסקים בעיר וכן 6% מכלל המועסקים בתחום ההיי-טק בישראל. 64% מהם היו גברים.

מעניין לבחון את שיעור המועסקים בירושלים בענפי התעסוקה השונים בקרב גברים ונשים במגזר היהודי בהשוואה למגזר הערבי. בקרב הנשים בשני המגזרים, הנתונים מצביעים כי המועסקות עובדות בענפים עיקריים דומים: חינוך ושירותי בריאות, רווחה וסעד. לעומת זאת בקרב הגברים המועסקים במגזר היהודי הענפים העיקריים הם: שירותים עסקיים, מנהל ציבורי וחינוך, בעוד שבמגזר הערבי הגברים מועסקים בעיקר בענפים: מסחר, בינוי, שירותי אירוח ואוכל ותחבורה ותקשורת.

ההבדל המשמעותי בין המגזרים בתחום התעסוקה בירושלים הוא שיעור ההשתתפות בכח העבודה. בקרב האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (54-25) שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים ערבים גבוה בהשוואה לגברים יהודים (88% לעומת 71%). אצל הנשים התמונה הפוכה, כאשר שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכח העבודה נמוך במיוחד ועמד בשנת 2012 על 20% בלבד, בהשוואה ל-82% בקרב נשים יהודיות. שיעור ההשתתפות בכח העבודה במגזר היהודי בירושלים יוצא דופן, שכן שיעור ההשתתפות בקרב נשים גבוה משיעור ההשתתפות בקרב גברים (82% לעומת 71%), בעיקר כתוצאה מאי השתתפותם של גברים חרדים בכח העבודה.




המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - סקר כוח אדם