יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

דמי כיס


יאיר אסף-שפירא 

מקובל לחשוב שירושלים, בהיותה דלה בפעילות כלכלית ביחס לערים הגדולות, אינה מייצרת הכנסות עצמיות משמעותיות, נסמכת על שולחנה של הממשלה, ומתוקצבת בשיעור גבוה בהרבה מהערים האחרות. ואכן - השתתפותה של הממשלה בתקציב הרגיל של העיר גבוהה, ועמדה בשנת 2010 על כמיליארד ש"ח. חלק מהשתתפות זו מגיע ממענק ייחודי - "מענק הבירה" ממנו נהנית העיר בתוקף "חוק ירושלים בירת ישראל". מענק זה עמד בשנת 2010 על כ-200 מיליון ש"ח. לשם השוואה, השתתפות הממשלה בתקציב הרגיל של חיפה עמדה על 653 מיליון ש"ח, ובזה של תל-אביב - יפו על 475 מיליון. 

אך חשוב לזכור שגם אוכלוסיית עירֵנו גדולה. אוכלוסיית ירושלים גדולה פי שלושה מזו של חיפה, ופי שניים מזו של תל-אביב. על-מנת לספק שירות ל-788,100 התושבים, דרוש תקציב גדול יותר. בירושלים, אם-כך, הכל גדול, וכך גם הכנסותיה העצמיות של עיריית ירושלים גבוהות לדוגמה מאלו של חיפה. ראוי אם-כך לבחון את השתתפות הממשלה בתקציב העיריות, גם ביחס להיקף האוכלוסייה בעיר. 

בחינה כזו מראה כי השתתפות הממשלה בתקציב הרגיל של עיריית ירושלים עמדה בשנת 2010 על 1,374 ש"ח לנפש לשנה. סכום זה נמוך לעומת השתתפותה בחיפה, שעמדה על 2,434 ש"ח לנפש, דומה לסכום בראשון-לציון (1,368), וגבוה מההשתתפות בתל-אביב - יפו (1,175). בבחינה של 198 רשויות בישראל - עיריות ומועצות מקומיות - נמצא כי ירושלים ניצבת במקום ה-164, כלומר שרובן הגדול של הרשויות זוכות להשתתפות ממשלה גבוהה יותר בהכנסותיהן לתושב, מזו לה זוכה ירושלים. 

ההכנסות העצמיות של עיריית ירושלים התבססו בעיקר על גביית ארנונה, והגיעו לכדי 2.5 מיליארד ש"ח, או 3,194 ש"ח לנפש. ביחד הגיעו הכנסות העירייה ל-3.6 מיליארד ש"ח, או 4,569 ש"ח לנפש - גבוה במעט מהעיר מודיעין-מכבים-רעות (4,453), אך נמוך משמעותית מכל הערים הגדולות במדינת ישראל. 




יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

אורח נוטה ללון


עמרי גסטר 

בעשורים האחרונים ענף התיירות בעולם נמצא בצמיחה והוא הפך לענף כלכלי משמעותי עבור ערים רבות. משום כך, ערים בעולם מתחרות ביניהן על משיכת נתח מהתיירות העולמית. ערים נוקטות במגוון אסטרטגיות שמטרתן לא רק למשוך אליהן תיירות, אלא גם להגדיל את משך השהות של כל תייר בעיר, קרי מספר הלילות שהתייר לן בה. אסטרטגיות אלו כוללות פיתוח של אטרקציות ומסלולי תיירות מיוחדים, קיום אירועי תרבות, פיתוח חיי לילה תוססים, ומתן דגש מיוחד למורשת ההיסטורית של העיר המבדילה אותה מערים אחרות. 

ירושלים ותל אביב הן לא רק שתי הערים הגדולות בארץ אלא גם הערים המבוקשות ביותר לביקור על ידי תיירי חוץ. בחינת השינוי באחוז לינות התיירים בירושלים ובתל אביב-יפו מתוך סך לינות התיירים בארץ בעשור האחרון מגלה כי בין שתי הערים קיימת תחרות על לינות התיירים מחו"ל. בגרף ניתן לראות את אחוז לינות התיירים בירושלים ובישראל מתוך סך כל הלינות בארץ, וניתן לזהות בו בבירור "תמונת מראה", ממנה ניתן להסיק כי הערים מתחרות זו בזו ועלייה בלינות תיירים באחת מהן מתרחשת במקביל לירידה בשנייה. 

בשנים 2004-2008 חל גידול יציב באחוז לינות התיירים בירושלים מסך כל הלינות בישראל, כאשר אחוז זה עלה מ-28% ל-34.6%. באותן שנים חלה ירידה באחוז הלינות בתל אביב-יפו מ-24.6% ל-21.3%. בשנת 2009 המגמה התהפכה כאשר אחוז לינות התיירים בירושלים ירד מ-34.6% ל-32% ובתל אביב-יפו אחוז הלינות עלה מ-21.3% ל-23%. בשנת 2010 אחוז לינות התיירים בירושלים עלה ל-33.5% ובתל אביב חלה ירידה של 0.3%. בשנת 2011 אחוז הלינות בירושלים ירד חזרה ל-31.9% ובתל אביב עלה ל-23.4%. 




מקור נתונים: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 





יום ראשון, 9 בדצמבר 2012

על מה מוציאים הירושלמים?

אביאל ילינק 

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים על הרכב ההוצאה החודשית של משקי הבית בערים בישראל. הרכב ההוצאה החודשית של משקי הבית הוא אחד המדדים המסייעים לבחון את מצבם החברתי-כלכלי של תושבי הערים. 

ההוצאה הממוצעת לתצרוכת משק בית בירושלים בשנת 2011 עמדה על כ-13,100 ₪ בחודש והייתה נמוכה מזו שבתל אביב (15,400) וראשון לציון (14,900) אך גבוהה מזו שבחיפה (12,100) ובאשדוד (12,500). אך נתונים אלו אינם מציגים את התמונה במלואה. משק בית ירושלמי ממוצע כולל 3.9 נפשות והוא הגדול ביותר מבין הערים הגדולות. משום כך, לקבלת תמונה מדויקת יותר עלינו לבחון את סך ההוצאה הממוצעת לנפש. הנתונים המתקבלים מעמידים את ירושלים במקום האחרון מבין הערים הגדולות –ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על כ-3,300 ₪ והייתה נמוכה מזו שבתל אביב (6,800 ש"ח), חיפה (5,100 ש"ח), ראשון לציון (4,800 ש"ח) ואשדוד (3,700 ש"ח). 

ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית בירושלים, בדומה למשקי הבית ברוב ערים הגדולות בישראל, היא על דיור. תושבי ירושלים הוציאו על דיור כ-3,650 ₪ בחודש שהיוו 28% מכלל ההוצאה החודשית. הוצאות עיקריות נוספות היו על מזון (16%), תחבורה ותקשורת (16%), חינוך, תרבות ובידור (13%) ואחזקת הדירה ומשק הבית (10%). תושבי חיפה היו יוצאי דופן במובן זה והוצאתם על תחבורה ותקשורת (23%) הייתה גבוהה מהוצאתם על דיור (22%). 

סכום ההוצאה על מזון דומה למדי בין תושבי הערים הגדולות אך קיים שוני בטעמים. כך למשל, משק בית ירושלמי הוציא בשנת 2010 על לחם, דגנים ומוצרי בצק כ-340 ₪ בחודש לעומת כ-230 ₪ בתל אביב, וכ-240 ₪ בחיפה. על בשר ועופות הוציא בממוצע משק בית ירושלמי כ-400 ₪ בחודש לעומת כ-225 ₪ בלבד בתל אביב ובחיפה. לעומת זאת, ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית ירושלמי על ארוחות מחוץ לבית עמדה על כ- 240 ₪ והייתה נמוכה באופן משמעותי מזו שבתל אביב (כ-690 ₪) ובחיפה (כ-330 ₪). 



מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 



יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

עיר תיירות

עמרי גסטר 
  
במהלך השנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לפתח את התיירות בירושלים במטרה להפוך את העיר למוקד תיירות מרכזי בארץ ובעולם. מאמצים אלו כוללים הגדלת מקומות האכסון בעיר ובסביבותיה על ידי בניית בתי מלון חדשים והרחבה של בתי מלון קיימים, הגדלת מכסת אירועי התרבות והפסטיבלים, קידום העיר כמרכז לכנסים בינלאומיים, ופיתוח מרכז העיר. בהקשר זה מעניין לבחון את מידת השינוי בהיקף תנועת התיירים לירושלים בעשור האחרון באמצעות בחינת כמות הלינות השנתית במלונות תיירות. 

נהוג לבצע הבחנה בין תיירים מחו"ל לבין ישראלים משום שהתנהגותם שונה. בשנים 2000-2002 חלה ירידה משמעותית בכמות התיירים מחו"ל, אותה ניתן להסביר במצב הביטחוני הקשה ששרר באותן שנים. משנת 2002 חלה עלייה הדרגתית ויציבה עד שנת 2008 שנחשבת לשנת שיא בתיירות לירושלים ובה מספר לינות התיירים מחו"ל עמד על 3.5 מליון. בשנת 2009 הייתה ירידה של 27% במספר הלינות ביחס לשנת 2008 שאותה ניתן לייחס למשבר הכלכלי שפקד את העולם באותה שנה. בשנת 2010 חלה התאוששות בתיירות ומספר הלינות עלה ב-29% ביחס לשנת 2009. בשנת 2011 חלה ירידה של 5% לעומת השנה הקודמת. 

כאמור, התנהגות הישראלים שונה מהתנהגות התיירים. בשנים 2000-2006 הייתה עלייה של 63% במספר לינות הישראלים במלונות תיירות. נראה כי המצב הביטחוני באותן שנים לא הרתיע את התייר הישראלי מלבוא וללון במלונות ירושלים בניגוד לתייר מחו"ל. בשנים 2006-2008 הייתה ירידה של 40% במספר הישראלים שלנו במלונות תיירות בירושלים, ומשנת 2008 ועד היום ניכרת שוב מגמת עלייה וישראלים רבים חוזרים ללון במלונות התיירות בעיר. 

ומה קורה בשנת 2012? על פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, במחצית הראשונה של שנת 2012 מספר לינות התיירים מחו"ל דומה למחצית הראשונה של שנת 2011 ועומד על 1.62 מיליון. באותה תקופה, מספר לינות הישראלים גדל ב- 18% ועמד על כ-300 אלף. בכך נמשכת גם השנה מגמת הגידול בלינות הישראלים שהתחילה ב-2008. 




מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה