יום שני, 29 באוקטובר 2012

מדורת השבט

אביאל ילינק 

הישראלים צופים יותר ויותר בטלוויזיה. בשנת 2011 צפה הישראלי הממוצע מעל 232 דקות טלוויזיה ביום. מדובר על גידול של 3% לעומת השנה הקודמת וגידול של 33% משנת 2001. 89% ממשקי הבית בישראל החזיקו בביתם טלוויזיה (75% בירושלים), וב-53% ממשקי הבית היו שתי טלוויזיות ויותר (28% בירושלים). מנתוני 2011 עולה כי תושבי ירושלים מיעטו לצפות בטלוויזיה לעומת תושבי תל אביב וחיפה. 41% מהירושלמים העידו כי לא צפו בטלוויזיה כלל או שלא צפו בה באופן קבוע, זאת לעומת 8% מתושבי תל אביב ו-9% מתושבי חיפה. 40% מהירושלמים דיווחו כי הם צפו בטלוויזיה עד שעתיים ביום (לעומת 58% בתל אביב ו-53% בחיפה), ו- 19% מהירושלמים העידו שצפו בה מעל לשעתיים ביום (לעומת 33% בתל אביב ו-39% בחיפה). שיעור משקי הבית הירושלמים בעלי מנוי לטלוויזיה בכבלים או לוויין עמד על 35% והיה נמוך מזה שבישראל (62%), תל אביב (66%) וחיפה (70%). 

היקף הצפייה היומית בטלוויזיה שונה בין קבוצות גיל. ככלל, צעירים צופים בה פחות שעות ביום, וככל שהגיל עולה כך גם היקף הצפייה עולה. כך למשל, 18% מבני 20-34 דיווחו כי הם אינם צופים בטלוויזיה כלל, זאת לעומת 13% מבני 35-49, 10% מבני 50-64 ו-6% מבני 64 ומעלה. שיעור בני 64 ומעלה שדיווחו כי צפו בטלוויזיה מעל שעתיים ביום היה הגבוה ביותר ועמד על 56%. זאת לעומת שיעור של 34% בקרב בני 50-64, 30% בקרב בני 35-49, ו-31% בקרב בני 20-34. 

מספר שעות הצפייה בטלוויזיה משתנה גם על פי מידת הדתיות. 88% מהחרדים העידו כי אינם צופים כלל בטלוויזיה, זאת לעומת 13% מהדתיים והמסורתיים ו-4% מהחילונים. מהנתונים עולה כי החילונים צופים בטלוויזיה שעות רבות יותר – 35% מהם צפו בטלוויזיה מעל שעתיים ביום, זאת לעומת 28% מהדתיים והמסורתיים ו-1% בלבד מהחרדים. 





מקורות: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס 2011, נתוני הועדה הישראלית למדרוג 2011 

















יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

חוג הסילון

אביאל ילינק

בטור קודם נבחנו כמה סוגיות העוסקות בתרבות הפנאי של תושבי ירושלים. השבוע נמשיך לבחון את תרבות הפנאי של הירושלמים ונתבונן בהיבט אחר – מידת ההשתתפות בחוגים. הכוונה היא לשלל המסגרות בהן מועברים שיעורים וסדנאות, מתקיימות פעילויות ספורט וכושר גופני ומתקיימים קורסים שונים (לא כולל קורסים להכשרה מקצועית, השתלמות או לימודים אקדמיים). 

במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011 נשאלו בני 20 ומעלה האם בשנים-עשר החודשים האחרונים הם השתתפו בחוגים או בקורסים. מהנתונים עולה ש-23% מתושבי ירושלים השתתפו בחוגים בשנה שלפני עריכת הסקר, שיעור הדומה לממוצע בישראל (24%), גבוה מהשיעור באשדוד (21%), אך נמוך מהשיעור בראשון לציון (25), בחיפה (27%) ובתל אביב (37%). מהסקר עולה חלוקה מגדרית מעניינת בקרב תושבי ישראל: נשים השתתפו בחוגים בשיעור הגבוה ב -40% משל גברים. שיעור ההשתתפות בחוגים בקרב נשים עמד על 28% לעומת 20% בלבד אצל גברים. 

ככלל, החוגים המועדפים על ידי האוכלוסייה הם חוגי ספורט כדוגמת התעמלות, אימון בחדר כושר או משחקי ספורט למיניהם. שיעור המשתתפים בחוגי ספורט (מאלו שענו שהשתתפו בחוגים) בירושלים עמד על 56% והיה נמוך מהממוצע בישראל (62%), מהשיעור בתל אביב (63%), ומהשיעור בחיפה (81%). כצפוי, שיעור תושבי ירושלים שהשתתפו בשיעורי יהדות, תורה או דת היה הגבוה מבין תושבי הערים הגדולות ועמד על 37%. זאת בהשוואה ל-21% בישראל, ו-12% בתל אביב ובחיפה. חוגים נפוצים נוספים בקרב האוכלוסייה הם חוגי אמנות כגון מלאכת יד, כתיבה יוצרת, ציור, צילום וכד'. 13% מהירושלמים שדיווחו כי הם משתתפים בחוגים בחרו באחד מהחוגים הללו, שיעור זהה לזה שבחיפה ונמוך ביחס לתושבי ישראל (14%) ולתושבי תל אביב (16%). 





מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

שיעור ההשתתפות בחוגים (מאלו שענו שהשתתפו בחוגים) בקרב תושבי ירושלים בשנת 2011: 

ספורט 56%, שיעורי תורה, יהדות ודת 37%, חוגי אמנות 13%, לימודי שפות 7%, שיעורי רוחניות 5%, משחקי חשיבה או קלפים 4%, מוסיקה 4%, תרבות (קלנוע ספרות וכד') 4%, מיומנויות מחשב 4%, 

יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

שלב הבתים

יאיר אסף-שפירא 


בשנת 2011 הסתיימה בירושלים בנייתן של 1,360 יחידות דיור. סיום הבנייה הוא סופו של תהליך ממושך הכולל שלבים רבים, ביניהם ייזום הבנייה, עריכת תכנית מפורטת ותהליך אישורה, הוצאת היתר ותחילת הבנייה, ותהליך הבנייה עצמו. בשל משך הזמן הארוך מייזום הבנייה ועד לסיומה, רצוי לבחון את כל שלבי התהליך, שכן שינוי במדיניות כיום עתיד להשפיע על כמות יחידות הדיור רק בעוד זמן רב. 


מספרן של התחלות הבנייה בירושלים באותה שנה היה גבוה ממספרן של הדירות שהסתיימו, ועמד על 2,160 יחידות דיור. עובדה זו יכולה הייתה ללמדנו על עלייה צפויה במספר יחידות הדיור שתסתיימנה בעתיד, אך במבט לאחור ניכר כי מאז שנת 2005 עולה מספר התחלות הבנייה על מספר היחידות שבנייתן מסתיימת בכל שנה (למעט שנת 2008). בסך הכל, מאז שנת 2005 הוחל בבנייתן של 14,950 יחידות דיור בירושלים, אך מספר היחידות שהסתיימו, כולל יחידות שבנייתן החלה טרם שנת 2005, היה רק 12,960. הפער של 1,990 יחידות דיור נובע מהתארכות הבנייה או הפסקתה בחלק מן הפרוייקטים. פער זה אינו ייחודי לירושלים, והוא עמד בישראל כולה על 24,430 יחידות דיור מאז שנת 2005. בכל המחוזות, למעט מחוז יו"ש עלה מספר היחידות שבנייתן החלה על מספר היחידות שהסתיימו. 


לפני תחילת הבנייה נערך תכנון, אשר לעיתים אורך זמן רב עד לאישור התכנית. בשנת 2011 אושרו בירושלים תכניות ל-4,765 יחידות דיור. ניתן להניח כי לא כל היחידות הללו תתממשנה, וכי שיעור המימוש שלהן יהיה נמוך משמעותית מזה של היחידות שהוחל בבנייתן. 


בהשוואה ארצית ניכר כי בעוד שחלקן של יחידות הדיור בירושלים בגמר הבנייה בישראל עומד על 4%, ושיעורן של התחלות הבנייה בעיר על 5% מישראל, הרי ששיעורן של היחידות שאושרו בעיר מכלל היחידות שאושרו בישראל בשנת 2011 עמד על 16%.



מקורות: נתוני בנייה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון התכנון - מינהל התכנון במשרד הפנים