יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

אל העיר

יאיר אסף-שפירא 

אחד המאפיינים העיקריים של עיר מרכזית היא כוח המשיכה שלה, או מספר האנשים שאינם תושביה, המגיעים אליה. לרוב אנו מודדים את כושר המשיכה על-ידי מספר המועסקים הנכנסים לעיר לצורך עבודה בה - אלו הם היוממים המאפיינים כל עיר מטרופולינית. אך אנשים נכנסים אל העיר המרכזית למגוון מטרות, וביניהן לימודים, תרבות, "סידורים" ועוד. מסתבר כי יוממי התעסוקה כפי הנראה אינם מהווים רוב בקרב הנכנסים לירושלים. למסקנה זו ניתן להגיע על-ידי בדיקת מספר המכוניות הנכנסות לעיר. 

69 אלף מהמועסקים בירושלים בשנים 2009/10 לא היו תושבי העיר, כלומר נכנסו אליה לצורך תעסוקה. אך לפי ספירות תנועה מתברר כי מספר המכוניות שנכנסו לעיר מדי יום היה גבוה בהרבה, ועמד בשנת 2011 על 140 אלף מכוניות מדי יום בימים א'-ה', ומובן שבחלק גדול מהמכוניות יושב יותר מאדם אחד. מספר זה מתייחס לכל שעות היממה. 

הכביש דרכו נכנסות לירושלים בימי חול המספר הרב ביותר של מכוניות הוא כביש 1 מכוון מבשרת ציון, דרכו נכנסות לעיר 59 אלף מכוניות. כבישים נוספים מהם נכנסות מכוניות רבות הם כביש 1 מכוון מעלה אדומים (24 אלף), כביש 404 (המשכו של כביש 443) מכיוון צפון (18 אלף), וכביש 60 מכיוון גוש עציון (13 אלף). 

חשוב לציין כי חלק מהנכנסים אל העיר הם בבחינת "תנועה עוברת" כלומר ממשיכים ליעד אחר. אך ניתן להניח כי בירושלים (בניגוד לתל-אביב למשל) קטן חלקה של תנועה זו. 

שאלה נוספת שניתן לבחון באמצעות ספירות התנועה היא היוממות אל ירושלים לעומת היוממות ממנה. קטע הכביש שנבחן לצורך כך הוא כביש 1 בקטע שורש - שער הגיא. מן הנתונים עולה כי בשעות הבוקר - בין השעות 7:00-10:00 - עולה מספר המכוניות הנוסעות לכיוון ירושלים על מספר המכוניות הנוסעות לכיוון השפלה, בשיעור של 260-650 מכוניות בשעה. לדוגמה בשעה 9:00 נוסעות 2,660 מכוניות בשעה בכיוון ירושלים, לעומת 2,010 לכיוון השפלה. בשעות אחר הצהרים, בין השעות 13:00-17:00 עולה מספר הנוסעים לכיוון השפלה על מספר הנוסעים לכיוון ירושלים בשיעור של 250-600 מכוניות בשעה. לדוגמה בשעה 15:00 נוסעות 2,930 מכוניות לכיוון השפלה, לעומת 2,340 מכוניות בשעה לכיוון ירושלים. יוצא אפוא כי בשעות בהן נוסעים בדרך-כלל אל העבודה, עולה התנועה אל ירושלים על התנועה בכיוון ההפוך, בעוד שבשעות החזרה מהעבודה, המצב הפוך. 



מקורות הנתונים: ספירות תנועה בדרכים לא עירוניות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהשנתון סטטיסטי לירושלים 2012, מכון ירושלים לחקר ישראל

יום שני, 20 באוגוסט 2012

ירושלים שפות רבות לה

ליאור להרס 

ההרכב האנושי המגוון בירושלים בא לידי ביטוי גם בהתבוננות על מגוון השפות בעיר. 
על פי נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011, שפת האם של 39% מהירושלמים היא עברית ושפת האם של 34% היא ערבית. בקרב הירושלמים ששפת אמם היא ערבית 91% הם ערבים ו-9% הם יהודים. 
שפות האם של שאר הירושלמים נחלקות בין שפות שונות וביניהן אנגלית (6% מהירושלמים), יידיש (5%), רוסית (4%) וצרפתית (3%). בקרב החרדים בירושלים 61% השיבו כי שפת האם שלהם היא עברית לעומת 20% ששפת אמם היא יידיש. בנוסף לכך בקרב החרדים הירושלמים שיידיש היא אינה שפת אמם 21% העידו כי הם יודעים יידיש כשפה נוספת לשפת האם שלהם. 

נתוני הסקר מראים כי 49% מהירושלמים יודעים אנגלית לפחות ברמה של שיחה יומיומית. שיעור זה נמוך מהממוצע הארצי (55%) ומהשיעור בתל-אביב (74%), חיפה (62%) וראשון-לציון (57%). ניתן לראות כי בקרב הציבור היהודי בירושלים קיים קשר בין ידיעת השפה האנגלית לבין מידת הדתיות: 74% מהחילונים דיווחו כי הם יודעים אנגלית לעומת 60% בציבור המסורתי, 47% בציבור הדתי ו-37% מהחרדים. בקרב האוכלוסייה הערבית בעיר 40% השיבו כי הם יודעים אנגלית. 

עוד מראה הסקר כי בקרב הערבים בירושלים 31% מבינים עברית ברמה טובה או טובה מאוד, 39% ברמה בינונית או חלשה ו30% לא מבינים כלל. 37% מערביי ירושלים דיווחו כי הם מדברים עברית במקום עבודתם ו-64% העידו כי הם מתקשים במילוי טפסים וכתיבת מכתבים רשמיים בשפה העברית. 83% מערביי העיר טענו כי הם רוצים שילדיהם ידעו עברית ברמת שפת אם. 
כמו כן הסקר החברתי מלמד כי 74% מתושבי ירושלים מאמינים כי חשוב או חשוב מאוד שבשירותי הממשל יהיו טפסים בשתי השפות - בעברית ובערבית - ו66% מהירושלמים מאמינים כי חשוב או חשוב מאוד שבבתי הספר במגזר היהודי ילמדו את השפה הערבית כמקצוע חובה. 



מקור הנתונים: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2011 



יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

מה עושים הירושלמים בשעות הפנאי?

אביאל ילינק 

הסקר החברתי השנתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלל השנה שאלות שעוסקות בתרבות הפנאי של תושבי ישראל. בין השאר נשאלו הנסקרים בסקר האם ביקרו בהצגות תיאטרון, מופעי בידור או הצגות ילדים בשנה האחרונה. מהנתונים עולה כי רק 28% מתושבי ירושלים ביקרו באחד מן המופעים הנ"ל בשנה האחרונה. שיעור זה הוא נמוך מאוד בהשוואה לשיעור בקרב תושבי תל אביב-יפו (63%), ראשון לציון ופתח תקווה (59%) וחיפה (52%). 

שיעור המבקרים הנמוך מושפע מהרכב קבוצות האוכלוסייה בעיר. כך למשל, במגזר היהודי, רק 9% מהירושלמים שהגדירו עצמם כחרדים ביקרו באירועי תרבות מהסוג הנ"ל וזאת לעומת 46% מהדתיים ו-68% מהחילונים. השוני בשיעור המבקרים קיים גם בין תושביה היהודים של ירושלים לבין תושביה הערבים. שיעור המבקרים בקרב היהודים עמד על 38% ואילו בקרב הערבים הוא עמד על 7% בלבד. 

שיעור הירושלמים שמבקרים בקולנוע מושפע גם הוא מהרכב קבוצות האוכלוסייה בעיר. שיעור המבקרים בקולנוע בקרב הירושלמים עמד על 25% והיה נמוך לעומת השיעור בתל אביב (66%), ראשון לציון (55%), חיפה (50%) ופתח תקווה (49%). 

ומה לגבי קריאת ספרים? שיעור הירושלמים שדיווחו כי קראו ספרים בשעות הפנאי בשנה האחרונה עמד על 63% והיה נמוך מהשיעור בפתח תקווה (64%), בראשון לציון (65%), בחיפה (67%) ובתל אביב –יפו (72%). מידת הדתיות בקרב היהודים אינה משפיעה באופן מיוחד על שיעורי קריאת ספרים והם דומים בין הקבוצות השונות. לעומת זאת ניכר בירושלים שוני בין היהודים לערבים - שיעור היהודים שקראו ספרים בשנה האחרונה עמד על 72% והיה גבוה מזה של הערבים שעמד על 43%. 

מעניין לציין כי בין הירושלמים שדיווחו כי קראו ספרים, 40% הקדישו לכך עד שעתיים בשבוע, 29% הקדישו לכך בין שעתיים לחמש שעות בשבוע, 12% בין חמש לעשר שעות בשבוע, ו-10% הקדישו לקריאת ספרים עשר שעות ויותר. 9% נוספים דיווחו כי אינם קוראים באופן קבוע. 



מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס 2011 







יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

עבודה נעימה

אביאל ילינק 

במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשאלו הנסקרים (בני 20 ומעלה) לגבי שביעות רצונם ממקום עבודתם ומההכנסה שלהם. כמו כן הם נשאלו לגבי החשש שלהם לאבד את מקום העבודה. 

מהסקר עולה כי בשנים 2008-2010 (ממוצע השנים) 83% מתושבי ירושלים היו מרוצים או מרוצים מאד ממקום עבודתם, 13% היו לא כל כך מרוצים, ורק 4% לא היו מרוצים כלל. בישראל, בחיפה ובראשון לציון התמונה חיובית אף יותר ו-86% מהתושבים בהן היו מרוצים או מרוצים מאד ממקום עבודתם. בתל אביב שיעור המרוצים או המרוצים מאד היה הגבוה ביותר ועמד על 88%. שיעור נמוך יותר נמדד באשדוד בה השיעור עמד על 78%. 

רוב תושבי ירושלים מרוצים אם כן ממקום עבודתם, אך מה לגבי ההכנסה? שיעור שביעות הרצון (מרוצים או מרוצים מאד) מההכנסה בקרב תושבי ירושלים עמד על 56%. שיעור זה היה גבוה מזה שבאשדוד (47%), ראשון לציון (53%) וישראל (55%), ונמוך מהשיעור בחיפה (57%) ובתל אביב (58%). מעניין כי שיעור הירושלמים שהיו מרוצים מאד מהכנסתם עמד על 11% והיה הגבוה מבין הערים הגדולות בישראל. 

ומה באשר לשביעות הרצון מהמצב הכלכלי? מהנתונים עולה כי תושבי ירושלים שבעי רצון למדי ממצבם הכלכלי ביחס לתושבי הערים הגדולות בארץ. שיעור הירושלמים שהיו מרוצים או מרוצים מאד ממצבם הכלכלי עמד על 59% והיה גבוה מהממוצע בישראל (58%), ומהשיעור בתל אביב (57%), חיפה וראשון לציון (55%), ואשדוד (48%). מעניין לציין כי שיעור הירושלמים שהיו מרוצים מאד ממצבם הכלכלי עמד על 17% והיה גבוה באופן משמעותי מהממוצע בישראל (10%), ומיתר הערים הגדולות (6-9%). 



מקור הנתונים: הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה