יום ראשון, 22 באפריל 2012

צומת הבנקים

יאיר אסף-שפירא

1,421 סניפי בנקים פעלו במדינת ישראל בתחילת שנת 2012 (כולל בנקים בישובים יהודיים בשטחי יהודה ושומרון), כלומר 18.1 סניפים לכל 100,000 נפש באוכלוסיית המדינה, שהגיעה ל-7,837,300 בסוף שנת 2011. מספר זה מבטא את הנגישות לשרותים הפיננסיים, והוא נמוך ביחס לרוב מדינות אירופה ואמריקה. כך לדוגמה בהולנד 23 סניפים ל-100,000 נפש, בארה"ב 36, בצרפת 43, באיטליה 67, ובפורטוגל 76. עם זאת, בחלק ממדינות אירופה היחס נמוך, כך לדוגמה אוסטריה, בה הוא עומד על 11. 

פרישתם של סניפי הבנקים בערים השונות, ביחס לאוכלוסייתן של ערים אלו, עשויה להעיד הן על מרכזיותה של עיר ביחס לערים אחרות ולסביבתה, והן על איכות השרות המסופק לציבור בעיר על-ידי הבנקים. 

בירושלים פועלים 138 סניפי בנק מסחריים, המהווים 10% מכלל הסניפים הפועלים בישראל. בדומה לממוצע הארצי, סניפים אלו מגיעים לכדי 17.5 סניפים לכל 100,000 נפש באוכלוסיית העיר, שמנתה 788,000 תושבים (סוף 2010). 

מבין הערים בעלות אוכלוסייה של 50,000 תושבים ומעלה (סוף 2010), בולטת תל-אביב - יפו, בה פועלים 65 סניפים לכל 100,000 תושבים. הדבר נובע מהיותה של תל-אביב - יפו המרכז הפיננסי של ישראל, ומרכז מטרופוליני המספק שירותים לאוכלוסייה גדולה פי כמה ממספר תושבי העיר. ערים נוספות בהן פועלים מספר גבוה של סניפי בנק ביחס לאוכלוסייה הן רמת-גן (45); כפר-סבא (27); ורעננה (26). 

חלק מהשרותים הבנקאיים ניתן לקבל גם בסניפי הדואר. בירושלים פועלים 51 סניפי דואר, או 6.5 סניפים לכל 100,000 נפש. מספר זה נמוך ביחס לערים הגדולות בישראל. כך לדוגמה בתל-אביב - יפו פועלים 13.1 סניפים לכל 100,000 נפש, בחיפה 11.6, באשדוד 10.4, ובבאר-שבע 10.2 סניפים. 




מקורות הנתונים: בנק ישראל; קרן המטבע הבינלאומית - סקר נגישות לשירותים פיננסיים; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רשות הדואר.

יום שני, 16 באפריל 2012

לילה טוב ירושלים

אביאל ילינק

רבות נכתב על חשיבותה של שינה טובה בלילה. משך שעות השינה המיטבי שונה מאדם לאדם אך מרבית המחקרים ממליצים על משך שינה של 7 עד 8 שעות לאדם בוגר. איכות השינה ורציפות השינה חשובים לא פחות ולהם השפעה רבה על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים. במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010 נשאלו בני 20 ומעלה שאלות הנוגעות למספר השעות שהם ישנים בלילה ולרציפות שנתם.

מהנתונים עולה כי כמעט מחצית מהירושלמים ישנים פחות משבע שעות בלילה. 5% מהירושלמים דיווחו כי הם ישנים ארבע שעות בלילה או פחות, 42% מהירושלמים דיווחו כי הם ישנים 5-6 שעות בלילה, 48% דיווחו כי הם ישנים 7-8 שעות בלילה, ו5% ישנים מעל 9 שעות בלילה. נתונים אלה דומים לשעות השינה הממוצעות בלילה בקרב תושבי ישראל.

ומה לגבי איכות השינה? הנסקרים נשאלו האם היו להם קשיים להירדם או לישון במשך לילה שלם ועד כמה קשיים אלו היו תדירים. שיעור הירושלמים שהתקשו להירדם או התקשו לישון במשך לילה שלם בכל לילה או כמעט בכל לילה עמד על 12%. 9% התקשו בכך פעמיים - שלוש בשבוע, 13% רק פעם בשבוע או פחות, ו-66% לא התקשו כלל להירדם או לישון במשך לילה שלם. שנתם של תושבי ירושלים הייתה טובה בהשוואה לשנתם של תושבי חיפה למשל, אשר יותר מחמישית מהם (22%) התקשו להירדם או לישון במשך לילה שלם, ורק קצת יותר מחצי (54%) לא התקשו בכך אף לילה.

הנסקרים שדיווחו כי הם סבלו מבעיות שינה נשאלו באיזו מידה בעיות אלה פגעו בתפקודם. 40% מהירושלמים שסבלו מבעיות שינה דיווחו כי תפקודם נפגע במידה רבה או במידה רבה מאד. זאת בהשוואה ל-29% מתושבי חיפה, 35% מתושבי תל אביב, ו-36% מתושבי ישראל. 

יום ראשון, 1 באפריל 2012

מערכת החינוך בירושלים

ליאור להרס 

מערכת החינוך בירושלים משקפת את מגוון האוכלוסייה של העיר והיא מורכבת משלושה מגזרים עיקריים: החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי המנוהל על ידי מנהלת חינוך ירושלים (מנח"י); החינוך הערבי העירוני הכולל מוסדות חינוך רשמיים, ומוכרים שאינם רשמיים, הפועלים על פי תוכנית הלימודים של הרשות-הפלסטינית; ומוסדות החינוך החרדים בניהול אגף החינוך החרדי בעירייה. כמו כן ישנם בעיר מוסדות חינוך ערביים פרטיים. 

על פי נתוני עיריית ירושלים, בשנת תשע"ב לומדים במערכת החינוך העירונית בירושלים 224,650 תלמידים. מתוכם 43% במוסדות החינוך החרדי, 31% בחינוך הערבי העירוני ו-26% בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. נתונים אלו לא כוללים את התלמידים בחינוך הערבי הפרטי שמספרם המוערך הוא כ-20,000. 

בקרב התלמידים בחינוך העל-יסודי (כיתות ז-יב) 37% משתייכים לחינוך החרדי, 33% לחינוך הערבי העירוני ו-30% לממלכתי והממלכתי-דתי. לעומתו, בחינוך היסודי שיעור תלמידי החינוך החרדי דומה (38%), שיעור תלמידי החינוך הערבי מעט יותר גבוה (38%) ושיעור תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי נמוך יותר (24%). בקרב ילדי גן חובה חלקו של החינוך החרדי גבוה במיוחד – 48% - לעומת החינוך הערבי העירוני (28%) והממלכתי והממלכתי-דתי (24%). השיעור של הילדים החרדים בגני החובה גבוה במיוחד מכיוון שהוא מושפע מהשיעור הנמוך יחסית של הילדים הערבים שרבים מהם לא נקלט בגני החובה העירוניים. בחינה נפרדת של תלמידי החינוך הממלכתי מגלה כי שיעורם יורד בהתאמה בחתך גילאי: הם מהווים 19% מתלמידי התיכון בעיר, 15% מתלמידי חטיבות-הביניים, 12% מתלמידי היסודי ו-10% מהילדים בגני החובה. 

ניתוח המגמות בעשור האחרון (בהשוואה לתשס"א) מעלה כי השינוי המשמעותי ביותר חל בחינוך הערבי העירוני שבו הייתה עליה של 126% במספר התלמידים. שינוי זה נובע מגידול בהכרה של משרד החינוך בבתי-ספר ערבים פרטיים בירושלים כ"מוסדות מוכרים שאינם רשמיים", בנייה של כיתות חדשות שהגדילו את הקיבולת של בתי-הספר וריבוי טבעי. באותה תקופה עלה מספר התלמידים בחינוך החרדי ב-30% ובחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי חלה ירידה של 12%. 



מקור: עיבוד לנתוני עיריית ירושלים