יום ראשון, 25 במרץ 2012

קשר משפחתי

ענבל דורון 

לפני כחודש, בל' בשבט, צוין בישראל יום המשפחה. סביב מועד זה מתפתח מדי שנה שיח ציבורי העוסק בתהליכי השינוי שעובר התא המשפחתי בעולם המודרני. בהקשר זה, להלן כמה נתונים מעניינים הנוגעים לאוכלוסיית ירושלים. 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסוף שנת 2009, 66% מאוכלוסיית העיר (בגילאי 20 ומעלה) היו נשואים. זאת לעומת 23% רווקים, 6% גרושים ו- 5% אלמנים. שיעור הנשואים בקרב בני 20 ומעלה בירושלים היה דומה למצב בישראל (63%) וגבוה מאוד ביחס לשיעור בתל אביב (46%). מהנתונים עולה כי הירושלמים מתחתנים בגיל צעיר. מתוך אוכלוסיית הצעירים בגילאי 20-34 בירושלים כ- 53% היו נשואים (לעומת 28% בתל אביב). מעניין כי 9% מכלל התושבים הנשואים בעיר התחתנו לפני גיל 24, וזאת בהשוואה ל- 4% בישראל ו- 1.5% בלבד בתל אביב. 

שיעור הגרושים בירושלים היה נמוך מאוד. רק 9% מבני 35 ומעלה בעיר היו גרושים, בהשוואה ל- 16% בתל אביב ו- 14% בחיפה. שיעור הגרושים מבני 35 ומעלה באוכלוסייה היהודית היה גבוה ביחס לאוכלוסייה הערבית בעיר, 11% לעומת 3% בהתאמה. שיעור הרווקים בשתי קבוצות האוכלוסייה היה זהה ועמד על 8%. 

על פי נתוני המועצה לשלום הילד מסוף שנת 2010, היו בירושלים 7,900 משפחות חד הוריות, בהן חיו כ- 14,000 ילדים מתחת לגיל 18. אלה היוו כ- 4% מכלל הילדים בעיר. זהו שיעור נמוך בהשוואה לישראל, בה 9% מכלל הילדים באוכלוסייה חיו במשפחות חד הוריות. בתל אביב שיעור הילדים במשפחות חד הוריות היה גבוה במיוחד ועמד על כ- 17%. 



יום ראשון, 11 במרץ 2012

מכניסים אבל פחות

איתן בלואר 

גובה הכנסות משקי הבית מהווה בסיס למדדים שונים בעזרתם ניתן לבחון מצבן של ערים, ובהם מדד העוני, הדירוג החברתי-כלכלי של ערים ועוד. גובה ההכנסה של משקי הבית עשוי גם להסביר מדוע בשנים האחרונות יותר ויותר משקי בית שלהם לפחות מפרנס אחד, אינם מצליחים לצאת ממעגל העוני. 

בשנת 2010 היו בירושלים כ- 194,000 משקי בית, כ- 60% משקי בית שבהם ראש משק הבית היה שכיר. ההכנסה החודשית הממוצעת (נטו) של משקי הבית בירושלים עמדה על 10,700 ש"ח. הכנסה זו הייתה נמוכה ב- 23% מההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית בישראל (13,900 ש"ח), ב- 28% מההכנסה החודשית הממוצעת בתל אביב (14,800 ש"ח) וב- 24% מההכנסה החודשית הממוצעת בחיפה (14,100 ש"ח). המקור העיקרי להכנסה החודשית (ברוטו) של משקי הבית בירושלים שבראשם עמד שכיר היה הכנסה מעבודה (85%). יתר ההכנסות היו מהון, רכוש, פנסיה, קצבאות המוסד לביטוח לאומי ועוד. מעניין כי שיעור הקצבאות מביטוח לאומי היווה 8% מסך הכנסות משקי הבית שבראשם עמד שכיר. שיעור זה היה גבוה מישראל (6%), תל אביב (4%) וחיפה (5%). 

גודל משק הבית הממוצע שונה באופן מהותי בין הערים הגדולות, לכן חשוב לבחון את גובה ההכנסה על פי מספר הנפשות המתגוררות בו (הכנסות לנפש סטנדרטית). ירושלים מתאפיינת במשקי בית בעלי ממוצע נפשות גבוה (4.3 נפשות) בהשוואה לתל אביב (2.5 נפשות) וישראל (3.7). בשקלול נתונים אלה עולה כי בשנת 2010 ההכנסה החודשית נטו בירושלים לנפש סטנדרטית עמדה על 3,300 ₪. הכנסה זו הייתה נמוכה ב-30% בהשוואה לישראל (4,700 ש"ח), נמוכה ב-50% מזו שבתל אביב (6,600 ש"ח) ונמוכה ב- 42% מזו שבחיפה (5,700 ש"ח).



מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר הכנסות, 2010 

יום שני, 5 במרץ 2012

מקום לדאגה


אביאל ילינק 

רבים האנשים אשר חווים לחץ או דאגה בשלב כזה או אחר של החיים. לעיתים מדובר בתגובה טבעית של הגוף אשר מכין עצמו לקראת מצבי מבחן או לקראת אירועים חשובים, אך במקרים רבים מדובר במעמסה רגשית משמעותית, שעשויה להימשך על פני תקופה ארוכה, והפוגעת באיכות החיים ואף ביכולת התפקוד היומיומית. 

במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010 נשאלו בני 20 ומעלה שאלות הנוגעות לתחושות של לחץ ודאגה בחיי היומיום. השאלות התמקדו בתחושתם של הנשאלים ב-12 החודשים שלפני עריכת הסקר. 

מהנתונים עולה כי 19% מהירושלמים הרגישו לחץ לעיתים קרובות. שיעור זה היה נמוך בהשוואה לישראל (24%), תל אביב (26%) וחיפה (35%). נתון בולט במיוחד הוא שיעור הירושלמים שלא הרגישו לחץ כלל. שיעור זה עמד על 39% והיה גבוה באופן משמעותי מהשיעור בישראל (23%), בחיפה (21%) ובתל אביב (15%). בחינה מגדרית מעלה כי נשים נטו יותר להרגיש לחץ מגברים. 29% מהנשים בישראל דיווחו כי הן הרגישו לחץ לעיתים קרובות בהשוואה ל-19% מהגברים. בדומה, 19% מהנשים דיווחו כי לא הרגישו כל לחץ, בהשוואה ל- 28% מהגברים. 

שאלה מעניינת נוספת עסקה בהשפעת הדאגה על איכות השינה. שיעור הירושלמים שדיווחו כי הדאגות הפריעו להם לישון לעיתים קרובות עמד על 11%. שיעור זה היה נמוך בהשוואה לתל אביב (14%), ישראל (15%) וחיפה (20%). כמו כן, שיעור הירושלמים שדיווחו כי שינתם לא הופרעה אף לא פעם אחת בגלל דאגות עמד על 46%, והיה גבוה בהשוואה לחיפה (41%), ישראל (40%) ותל אביב (37%). מעניין כי שיעור הנשים בישראל שדיווחו כי לעיתים קרובות הדאגות מפריעות להן לישון עמד על 17% והיה גבוה משיעור הגברים (11%). בהתאמה, שיעור הנשים שדיווחו כי שינתם לא הופרעה אף לא פעם אחת בגלל דאגות עמד על 33%, והיה נמוך מזה של הגברים (48%). 



מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה