יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

האוכלוסייה הנוצרית בירושלים ערב חג המולד 2011

ד"ר אמנון רמון

ירושלים היא העיר היחידה בעולם בה חיות זו לצד זו כ-15 קהילות נוצריות שונות (חלקן הגדול בעלות היסטוריה ארוכה של מאות שנים) ובה מתגוררים באופן קבוע אנשי כנסייה, נזירים ונציגי ארגונים נוצריים שונים מארבע כנפות תבל. מאחורי כל אחת מן הקהילות הנוצריות וכל אחד מן הגורמים הנוצריים הפועלים בעיר ניצבות קהילות גדולות של מיליוני מאמינים, מדינות וגורמים נוצריים בין-לאומיים רבי עוצמה. ירושלים היא העיר היחידה בעולם שכמעט כל הכנסיות והזרמים הנוצריים שואפים לתקוע בה יתד.

ערב חג המולד 2011 הנוצרים מהווים מיעוט זעיר באוכלוסיית ירושלים. שיעור האוכלוסייה הנוצרית בעיר הוא 1.9% בהשוואה ל-19% בשנת 1946 בשלהי תקופת המנדט הבריטי. במספרים מוחלטים ירד מספר הנוצרים בירושלים מ-31.3 אלף ב-1946 ל-14.6 אלף בסוף 2010. הסיבה המרכזית לירידה במספר הנוצרים ב-65 השנים האחרונות נעוצה בתוצאות מלחמת 1948 שבעקבותיה עזבו את העיר לא רק הבריטים ורוב הנוצרים האירופים שהתגוררו בה אלא גם חלק ניכר מן התושבים הערבים נוצרים. לצד ההגירה מתאפיינת הקהילה הנוצרית בשיעור פריון נמוך בעיקר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית והמוסלמית. אולם למרות השיעור הנמוך של הנוצרים באוכלוסיית העיר, בולטת בה הנוכחות הנוצרית הפיזית בשלל מגדלי הכנסיות והמנזרים בעיקר באגן העיר העתיקה. בסקר שנערך במכון ירושלים בשנות ה-90 נמנו כ-160 כנסיות בירושלים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התגוררו בירושלים בסוף 2010 כ-11.5 אלף נוצרים ערבים וכ-3000 נוצרים לא ערבים. 38% מהנוצרים הערבים התגוררו בעיר העתיקה (מתוכם 66% ברובע הנוצרי, 26% ברובע המוסלמי, 6% ברובע הארמני ו-2% ברובע היהודי). 30% מהערבים הנוצרים התגוררו בצפון העיר בשכונות בית חנינא ושועפאת, 6% התגוררו בשכונת בית צפאפא, 4% התגוררו בשכונות היהודיות בצפון העיר (פסגת זאב, הגבעה הצרפתית ואזור הר הצופים), והשאר (22%) התגוררו ביתר השכונות בעיר. 




יום שני, 19 בדצמבר 2011

מרושתים

יאיר אסף-שפירא 

השימוש ברשת האינטרנט נעשה למטרות מגוונות: חיפוש מידע,דואר אלקטרוני, יצירת קשר עם חברים ועוד. ניתן לשער שחלק מכם אף קוראים טור זה כעת דרך האינטרנט. השימוש ברשת נפוץ יחסית, ו-67% מתושבי ישראל בני 20 ומעלה השתמשו בה בשנת 2010, כאשר משנה לשנה השימוש הופך לנפוץ יותר. בשנת 2002, השנה הראשונה בה נערך הסקר החברתי, נמצא כי 32% מבני 20+ בישראל השתמשו באינטרנט, ובשנת 2005 השתמשו ברשת האינטרנט 47% מתושבי ישראל בני 20+. 

בירושלים בשנים 2009-2010 השתמשו באינטרנט 52% מבני 20+. ניכר הבדל גדול בשיעור השימוש בין יהודים (66%) לבין ערבים (33%), ובקרב היהודים ניכר הבדל בשיעור השימוש באינטרנט בין קבוצות האוכלוסייה לפי הגדרה דתית. שיעור שימוש הנמוך ביותר באינטרנט נמדד בקרב החרדים (35%), בקרב המסורתיים נמדד שיעור שימוש של 61%, בקרב החילוניים 80%, ובקרב הדתיים נמדד שיעור השימוש הגבוה ביותר - 84%. 

השימושים הנפוצים ביותר באינטרנט בקרב ירושלמים בני 20+, כמו גם בישראל כולה, היו חיפוש מידע ודואר אלקטרוני. 92% ו-88% (בהתאמה) ממשתמשי המחשב הירושלמים הצהירו שהם משתמשים במחשב למטרות אלו. שימושים נוספים היו הורדת קבצים (58%), קבוצות דיון וצ'ט (46%). מפתיע לגלות כי ירושלמים רבים משתמשים במחשב גם לקבלת שרותי ממשל (38%), לקניות (25%), ולתשלומים (23%). 

מבין הירושלמים בעלי הטלפונים הניידים, 11% השתמשו באינטרנט דרך הטלפון, לעומת 19% בישראל. היתר בחרו לא להשתמש בתכונה זו, או שהיא אינה קיימת בטלפון שברשותם. יש להניח שחלקם נמנים על 39% מבני 20+ בירושלים (27% בישראל), שטענו כי "האינטרנט הוא בזבוז זמן". עמדה הפוכה הציגו רוב בני 20 ומעלה - 65% מהירושלמים ו-73% בישראל, שטענו כי "השימוש באינטרנט מהנה". 




מקור הנתונים: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

לומדים לעבוד

איתן בלואר 

לפני כחודש נפתחה שנת הלימוד האקדמית, ולמעלה מ- 250,000 סטודנטים נכנסו בשערי האוניברסיטאות והמכללות בישראל. מרביתם צפויים לצאת ול"הציף" את שוק התעסוקה בשנים הקרובות, אך האם ככל התואר מתקדם יותר כך גדל הסיכוי למצוא תעסוקה? בחינה של שוק התעסוקה על פי התעודה האחרונה של המועסקים מאפשרת לענות על שאלה זו. בשנת 2010 התגוררו בירושלים כ- 376,000 בני 20-65. כ-207,400 מהם היו מועסקים (55%). בחינה של שיעור המועסקים לפי תואר מצביעה על כך שככל שהתואר מתקדם יותר, כך שיעור התעסוקה גבוה יותר. שיעור המועסקים בקרב בעלי תעודת בגרות עמד על 50% בהשוואה ל-73% בקרב בעלי תואר ראשון ו-88% בקרב בעלי תואר שלישי. בתל אביב המגמה הייתה דומה אך שיעורי המועסקים היו גבוהים יותר (72% לבעלי תעודת בגרות, 86% לבעלי תואר ראשון, ו-91% לבעלי תואר שלישי). 

שוק התעסוקה איננו שוויוני וקיימים הבדלים בין נשים וגברים בשכר, במעמד, בשיעור התעסוקה ועוד. בדרך כלל שיעור הגברים המועסקים גבוה מזה של הנשים. כך גם בירושלים, שבשנת 2010 62% מקרב הגברים בני 20-65 שהתגוררו בה היו מועסקים (184,400 מועסקים), בהשוואה ל- 49% בקרב הנשים (191,600 מועסקות). אולם מסתבר שככל שרמת ההשכלה עולה, הפער בשיעור המועסקים בין גברים לנשים מצטמצם. כפי שניתן לראות בגרף, שיעור המועסקים בקרב גברים בעלי תעודת הבגרות עמד על 54% בהשוואה ל- 47% בקרב נשים, שיעור המועסקים בקרב הגברים בעלי תואר ראשון עמד על 77% בהשוואה ל- 70% בקרב הנשים. ובקרב בעלי תואר שלישי המגמה מתהפכת ושיעור הגברים המועסקים (84%) נמוך משיעור הנשים המועסקות (94%).


מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים לסקר כח אדם.