יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

מזל טוב!

מיכל קורח

בשנת 2009 היו בישראל 161,400 לידות, בהן נולדו 164,400 ילודים. 2% מהלידות היו של תאומים. הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה עמד בשנה זו על 27.0, לעומת 25.5 בשנת 1997. הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל (27.9) דומה לזה של האוכלוסייה הנוצרית (27.5), וגבוה מבקרב האוכלוסייה המוסלמית (23.4).

מספר הלידות הגבוה ביותר בישראל בשנת 2009 נרשם בבית החולים סורוקה שבבאר שבע – 13,200 לידות, שערי צדק שבירושלים - 13,100, סוראסקי שבתל אביב – 10,900, ושיבא (תל השומר), סמוך לקריית אונו – 10,500.

בחינה של שיעור הילודה (מספר הלידות ביחס לגודל האוכלוסייה) מצביעה על כך שהשיעור הגבוה ביותר נרשם ביהודה ושומרון - 37 לידות לאלף תושבים (בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד), ולאחר מכן במחוז ירושלים - 29 ובמחוז הדרום – 23. בחיפה נרשם השיעור הנמוך ביותר – 17.

בשלושת המחוזות האחרים – מרכז, תל אביב וצפון - נרשם שיעור של 20 לידות לאלף תושבים.

ירושלים מהווה מרכז רפואי ארצי בכלל ולאוכלוסיית ירושלים ולישובים הסמוכים לה בפרט. בעיר ישנם 7 בתי חולים בהם יש מחלקת יולדות, 3 מהם ממוקמים בשכונות הערביות ומשרתים את האוכלוסייה הערבית - הסהר האדום, אל מקסאד ובית יולדות דג'אני.

מספר הלידות הגבוה ביותר בבתי החולים בירושלים נרשם בבית חולים שערי צדק – 13,100 (36% מכלל הלידות בבתי חולים בירושלים) והוא היה למעלה מכפול ממספר הלידות בבית החולים הדסה עין כרם – 5,800 (16%) ובביקור חולים – 5,200, (14%) שמדורגים אחריו. מזה מספר שנים מספר הלידות בבית החולים שערי צדק כפול ממספר הלידות בכל אחד מבתי החולים הבאים: הדסה עין כרם, ביקור חולים והדסה הר הצופים.

יום שני, 24 באוקטובר 2011

פרו ורבו ומלאו את הארץ

ד"ר מאיה חושן

במחקר חדש על פריון בישראל לפי מידת הדתיות של הנשים, שהתפרסם ביוני השנה על ידי ד"ר אחמד חליחל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכתב "בשנים האחרונות התעצם השיח הציבורי בישראל על ההבדלים ברמת הפריון בין הנשים מהקבוצות החברתיות המרכיבות את הפסיפס של החברה הישראלית. שיח זה מתמקד בהרכבה העתידי של החברה הישראלית ובייחוד בהרכבה של האוכלוסייה בגילאי העבודה. זאת משלוש סיבות עיקריות: החשש משינוי ההרכב הפוליטי העתידי, צביונה החברתי-פוליטי של מדינת ישראל והשתתפותן הנמוכה של שתי חברות - החרדית והערבית - בשוק העבודה והשפעתן הרבה על העוני בישראל". ירושלים הקדימה את ישראל וכבר עשרות שנים שיח כזה רווח בה.

בשנת 2010 שיעור הפריון הכולל בירושלים היה 4.0 ילדים, והוא היה גבוה בשליש מזה שבישראל - 3.0 ילדים. שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים (4.3) גבוה באופן ניכר מזה של הנשים היהודיות בישראל (3.0). ההסבר לכך מוסבר בשיעור הגבוה של נשים חרדיות ודתיות בירושלים בהשוואה לישראל. אלו מתאפיינות בשיעורי פריון גבוהים - 7.5 ילדים לנשים חרדיות, 4.3 ילדים לנשים דתיות לעומת 2.1 ילדים לנשים חילוניות. גם שיעור הפריון של הנשים הערביות בירושלים (3.9) גבוה מזה של הנשים הערביות בישראל (3.5), אך הפער קטן יותר.

כשבוחנים את מגמות השינוי בשיעור הפריון מתברר שבעשור האחרון חלה עלייה בשיעורי הפריון של הנשים היהודיות בישראל ובירושלים. בקרב הנשים הערביות והמוסלמיות בישראל ובירושלים חלה מגמה הפוכה וחלה ירידה בשיעורי הפיריון.

והרי החדשות – לראשונה החל משנת 2009 שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים (4.3) גבוה יותר משיעור הפריון של הנשים הערביות (3.9) ואף גבוה מזה של הנשים המוסלמיות (3.9).



מקורות: אחמד חליחל, פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 1979 -2009, לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יוני 2011. שנתון סטטיסטי לישראל 2011, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שני, 10 באוקטובר 2011

הגירה אל ירושלים

מיכל קורח

הטור בשבוע שעבר התמקד בניתוח המהגרים מירושלים. טור זה יתמקד במהגרים לירושלים.

בשנת 2009 עברו מירושלים לישובים אחרים בארץ 18,800 תושבים, ועברו לירושלים מישובים אחרים בארץ 11,700 תושבים, מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על 7,100-.

ככלל מתאפיינים מהגרים בגילם הצעיר. כך גם בירושלים – הן העוברים מירושלים והן העוברים אליה מתאפיינים בגילם הצעיר. הגיל החציוני של העוברים לירושלים היה 25 ושל העוברים ממנה 26.

מניתוח הנתונים עולה שמקרב 11,700 העוברים אל העיר (רובם יהודים), 67% חילונים ודתיים (עברו לשכונות בירושלים בהן מרבית האוכלוסייה היא חילונית ודתית) ו-29% חרדים (עברו לשכונות שמרבית האוכלוסייה בהן היא חרדית).

מבחינת העוברים לירושלים, לפי מחוז, עולה שכושר המשיכה של העיר לתושבי מטרופולין ירושלים (מחוז ירושלים ויהודה ושומרון) ולתושבי מטרופולין תל אביב (מחוז תל אביב והמרכז) דומה. 37% עברו לירושלים מיישובים במטרופולין ירושלים, ו-34% עברו אליה מיישובי מטרופולין תל אביב.

ירושלים משכה הכי הרבה תושבים מהיישובים הבאים: בני ברק (750), תל אביב (740), בית שמש (600), מעלה אדומים (590) וביתר עלית (450). יוצא איפוא שלירושלים מהגרת הן אוכלוסייה חילונית ודתית והן אוכלוסייה חרדית.

5 הישובים העיקריים שמהם היגרה לירושלים אוכלוסייה חילונית ודתית הם: תל אביב, מעלה אדומים, מבשרת ציון, בית שמש וחיפה. 5 היישובים העיקריים שמהם היגרה לירושלים אוכלוסייה חרדית הם: בני ברק, בית שמש, ביתר עלית, אשדוד, ומודיעין עילית. 

 


מקור: עיבוד של מכון ירושלים לחקר ישראל לנתוני הגירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

הגירה מירושלים

מיכל קורח

נושא ההגירה לירושלים וממנה שעולה לכותרות מידי כמה חודשים, הוא נושא טעון המעורר אמוציות. לא אחת נשמעת הטענה שרק אוכלוסייה חילונית עוזבת את העיר. טור זה יתמקד בעוברים מירושלים ומטרתו לשקף את המציאות באמצעות ניתוח נתונים, להבדיל מהדימויים ומהלכי הרוח.
בשנת 2009 היגרו מירושלים לישובים אחרים בארץ 18,800 תושבים, והיגרו לירושלים מישובים אחרים בארץ 11,700 תושבים, מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על 7,100-.

מניתוח הנתונים עולה שמקרב 18,800 המהגרים מהעיר (רובם המכריע יהודים), 67% עברו משכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חילונית ודתית ו-33% עברו משכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית. יוצא איפוא ששיעור האוכלוסייה החרדית שמהגר מהעיר דומה לחלקה של אוכלוסייה זו בקרב האוכלוסייה היהודית.

47% מהמהגרים מהעיר, עברו ליישובי מטרופולין ירושלים, ולמעשה הם ממשיכים לקיים זיקות מגוונות עם העיר בתחומים שונים כגון תעסוקה, מסחר, חינוך, תרבות ועוד. עם זאת בעוד שבקרב האוכלוסייה החרדית כ-59% היגרו למטרופולין ירושלים (מחוז ירושלים ויו"ש), 42% מקרב האוכלוסייה החילונית והדתית היגרו לאזור זה. לאזור תל אביב והמרכז היגרו 39% מהחילונים והדתיים לעומת 23% בלבד מקרב החרדים. ליתר המחוזות (חיפה, צפון ודרום) היגר אחוז דומה מקרב שתי האוכלוסיות.
בחינת העוברים לפי יישובים מצביעה על העדפות שונות בבחירת יישוב המגורים, שכן הישובים נבדלים אלו מאלו במאפייני אוכלוסייתם, במחירי הדיור באיכות החיים ועוד. בעוד שבקרב האוכלוסייה החילונית והדתית 4 היישובים העיקריים בהם בחרו לגור המהגרים מירושלים היו: מודיעין-מכבים-רעות (930 נפשות), מעלה אדומים (830), מבשרת ציון (720) ובית שמש (400). 4 היישובים העיקריים שאליהם עברה האוכלוסייה החרדית היו: ביתר עלית (1,160), בית שמש (920), מודיעין עלית (800) ובני ברק (530). יוצא איפוא שהישובים העיקריים שאליהן עוברת הן האוכלוסייה החרדית והן האוכלוסייה הם במטרופולין ירושלים.






מקור: עיבוד של מכון ירושלים לחקר ישראל לנתוני הגירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.