יום ראשון, 29 במאי 2011

עולים לירושלים

מאת: מיכל קורח

בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במספר העולים לישראל. מספרם ירד מ-33,600 בשנת 2002 ל-21,200 בשנת 2005 ול-16,300 בשנת 2010. בשנים אלו מספר העולים לירושלים נותר יציב באופן יחסי ונע בין 2,600-2,100.

החל משנת 2002 חלה עלייה בכח המשיכה של ירושלים לעולים, שמתבטאת בעלייה ניכרת בשיעור העולים שבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל. עלייה זו נובעת משינוי במאפייני העולים שחל בשנים האחרונות – גידול בחלקם של העולים לישראל מארצות הרווחה (בעיקר ארה"ב ומערב אירופה) במקביל לירידה בחלקם של עולי חבר העמים, שהיוו את הרב הגדול של העולים במהלך שנות ה-90.

בשנת 2010 השתקעו בירושלים 2,500 עולים, בהשוואה ל-1,000 בתל אביב ו-900 בחיפה. שיעור העולים שבחרו בירושלים (15%) כמקום מגוריהם הראשון בישראל גבוה אף הוא בהשוואה לתל אביב (6%) ולחיפה (6%).

מבין 2,500 העולים שבחרו בירושלים כמקום מגורים הראשון בישראל, 34% עלו מארה"ב, 14% עלו מצרפת, 9% מרוסיה ו-4% מאוקראינה.

הנתונים מצביעים על כך שירושלים אטרקטיבית מאוד לעולים מארה"ב ומצרפת. מבין 2,500 העולים לישראל שהגיעו מארה"ב, האחוז הגבוה ביותר - 34% - בחר בירושלים כמקום מגורים ראשון בישראל. ישובים נוספים שהיו מועדפים על העולים מארה"ב הם בית שמש (10%) ותל אביב (7%). מבין 1,800 העולים לישראל שהגיעו מצרפת 21% בחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל. יישובים נוספים שהיו מועדפים על העולים מצרפת הם נתניה (20%) אשדוד (12%) ותל אביב (11%).

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



יום שלישי, 24 במאי 2011

לומדים ועובדים

מאת: איתן בלואר

מימון הלימודים הגבוהים והחיים במהלכם מהווים את אחד הקשיים המרכזיים של הסטודנטים ותלמידי הישיבות בארץ. זהו גם אחד הגורמים המרכזיים לנשירתם של סטודנטים לתואר אקדמי מלימודיהם. כדי לממן את העלויות הכרוכות בלימודים גבוהים ובמחייה במהלכם, הסטודנטים עובדים במקביל ללימודיהם. 17% מכלל בני 20 ומעלה בירושלים לומדים באחד ממוסדות הלימוד הגבוהים בעיר כגון ישיבות, אוניברסיטה, מוסדות על תיכוניים ועוד. בשנת 2009 35% מהלומדים בירושלים עבדו (דיווחו כעובדים). שיעור זה נמוך בהשוואה לתל אביב (67%), חיפה (54%) וישראל (50%).

שיעור העובדים במהלך לימודיהם שונה בין שלוש הקבוצות הבאות- בקרב הלומדים לתואר אקדמי כ- 53% מהסטודנטים עבדו במהלך לימודיהם, ושיעור דומה נרשם בקרב סטודנטים לתעודה על-תיכונית (51%). בקרב תלמידי הישיבות הגבוהות רק 8% עבדו במהלך לימודיהם. יש לשער שהבדלים אלו נובעים מצורות המימון של הלימודים והמחייה, אורח החיים ומאפייני הלימודים. מקורות מימון הלימודים יכולים להיות: עבודה, סיוע של ההורים, מלגות של מוסדות הלימוד והמדינה, תמיכות של נדבנים וכו'.

לעובדים במהלך לימודיהם מאפייני תעסוקה שונים מכלל המועסקים בעיר. מאפיינים אלו נגזרים מאילוצים שונים כגון שעות לימוד, הצורך במימון הלימודים ועוד, והם אלו שמהווים מרכיב מרכזי בבחירת היקף העבודה. בשנת 2009 52% מהירושלמים בני 20 ומעלה שעובדים במהלך לימודיהם עבדו במשרה חלקית, ו- 48% עבדו במשרה מלאה. בקרב אלו שאינם לומדים 28% עבדו במשרה חלקית ו-72% במשרה מלאה. מאפיינים של העובדים במהלך לימודיהם בירושלים היה דומה לתל אביב (49% עבדו במשרה חלקית, 51% במשרה מלאה), חיפה (55% ו- 44%) וישראל (47% ו- 52%).

מקור: עיבוד לסקר כח אדם 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


יום שלישי, 17 במאי 2011

אביב הגיע גשם בא

מאת: מיכל קורח

עונת האביב בישראל, שהינה עונת מעבר בין העונה הרטובה לעונה היבשה, כוללת את החודשים אפריל, מאי ויוני. תחילת עונת המעבר מתאפיינת במזג אוויר הפכפך, הכולל שילוב של מזג אוויר נעים יחסית יחד עם ימי שרב מחד וגשמים עזים מאידך.

חודש אפריל שהסתיים לפני כשבועיים התאפיין בכמויות גשם גדולות מהממוצע במידה ניכרת ובמספר גדול של ימי גשם, ברוב חלקי הארץ. למעשה רק בחודש אפריל 1971 ירדו כמויות גשם גדולות יותר בכל הארץ, בהשוואה לאפריל 2011. יחסית ליתר חלקי הארץ, אזור ירושלים לא התברך בכמות משקעים גדולה בחודש זה - בהרי יהודה (כולל גם את אזור ירושלים) ירדו 40-30 מ"מ, כמויות הקרובות לממוצע או מעט גדולות ממנו. בירושלים עצמה ירדו 31 מ"מ (ממוצע רב שנתי – 29 מ"מ). בגליל העליון ירדו 200-120 מ"מ (בהשוואה לממוצע רב שנתי של 50-40 מ"מ), במישור החוף הצפוני ירדו 170-100 מ"מ (ממוצע רב שנתי – 35-20 מ"מ) ובמישור החוף המרכזי ובשרון ירדו 100-60 מ"מ (ממוצע רב שנתי – 30-20).

מבחינת כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה בהשוואה לממוצע הרב שנתי, עולה שקיים שוני גדול בין אזורי הארץ השונים. בהרי יהודה (כולל גם את אזור ירושלים) כמויות הגשם המצטבר היוו 60% בלבד מהממוצע הרב שנתי. בירושלים כמויות הגשמים היוו 58% בלבד מהממוצע הרב שנתי. לעומת זאת במישור החוף הצפוני, בגליל ובעמק החולה כמויות הגשם המצטבר עולות במעט על הממוצע הרב שנתי, בגליל המערבי כמות הגשם שירדה מהווה 120% מהממוצע הרב שנתי, ובאזור הכנרת, ברמת הגולן ובעמק יזרעאל כמויות הגשם המצטברות דומות לממוצע הארצי.
יש לקוות שבמהלך חודש מאי יהיו עוד כמה ימי גשם ושכמויות הגשם המצטבר לעונה עוד יגדלו.

אביב שמח!
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי


יום שבת, 14 במאי 2011

שלוש ארבע ולעבודה

מאת: אביאל ילינק

במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2009, נשאלו הנסקרים (בני 20 ומעלה) מספר שאלות הקשורות לשביעות רצונם ממקום העבודה. מהסקר עולה כי 84% מתושבי ירושלים היו מרוצים או מרוצים מאד ממקום עבודתם. זוהי תמונה חיובית למדי והיא זהה לשיעור שביעות הרצון בחיפה, דומה לשיעור שביעות הרצון בישראל (85%) ובאשדוד (83%), ונמוכה משיעור שביעות הרצון בתל אביב ובראשון לציון (88%).

שאלה דומה עסקה בשביעות הרצון מההכנסה. כאן שיעורי שביעות הרצון היו נמוכים יותר. שיעור שביעות הרצון מההכנסה בקרב תושבי ירושלים עמד על 55%. שיעור זה היה גבוה מזה שבאשדוד (50%) ונמוך משיעור שביעות הרצון בישראל (57%), בתל אביב (58%), בחיפה, ובראשון לציון (56%).

שאלה מעניינת נוספת עסקה בחשש לאבד את מקום העבודה. מסתבר כי תושבי ירושלים מרגישים ביטחון יחסי במקום עבודתם - 56% מהם טענו כי אינם חוששים כלל לאבד את מקום העבודה. שיעור זה היה זהה לזה שבאשדוד, נמוך במקצת מזה שבראשון לציון (58%), דומה לזה שבחיפה (56%), וגבוה מזה שבתל אביב (46%), ובישראל (53%). ההבדלים בין ירושלים לתל אביב מעניינים במיוחד לנוכח ההנחה כי שוק העבודה בתל אביב טומן בחובו אפשרויות תעסוקה רבות הרבה יותר. ניתן היה לצפות לכן ששיעור החוששים לאבד את מקום העבודה יהיה נמוך יותר. יתכן וההבדל נובע מכך שרבים מתושבי תל אביב מועסקים במגזר הפרטי שמתאפיין בחוסר יציבות יחסית ובתחלופת עובדים רבה יותר.

מקור: הסקר החברתי 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.







יום ראשון, 1 במאי 2011

גילו גיל גיל גיל

מאת: מיכל קורח
אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בגילה הצעיר. בשנת 2009 היה הגיל החציוני (הגיל שמחצית מהאוכלוסייה צעירה ממנו והמחצית האחרת מבוגרת ממנו) של אוכלוסיית ירושלים 24 שנה.

לשם השוואה, אוכלוסיית הערים תל אביב וחיפה מבוגרות באופן משמעותי, והגיל החציוני של אוכלוסייתן הוא 34 ו-38 בהתאמה. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29 שנה.

הסיבה לכך שאוכלוסיית ירושלים כה צעירה נעוצה בשעור גבוה יחסית של ילדים ובשיעור נמוך יחסית של בני הגילאים המבוגרים (65+). כמעט מחצית (42%) מאוכלוסיית ירושלים הם ילדים ונוער בני 18-0, ו-8% בלבד הם בני 65+.

מבחינת הגיל החציוני לפי שכונות עולה שבשכונות היהודיות בהן מרבית האוכלוסייה היא מסורתית, חילונית ודתית, השכונות בהן נרשם הגיל החציוני הנמוך ביותר הן: הר חומה (21), גבעת מרדכי (23) והגבעה הצרפתית (26). הגיל החציוני הגבוה ביותר נרשם בקריית וולפסון (68), בניות, נווה גרנות ונווה שאנן (47) ובטלביה (45).

בשכונות שבהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית נרשם הגיל החציוני הנמוך ביותר בקריית קמיניץ שבנווה יעקב (15), ברמת שלמה (16) ובמאה שערים ובתי אונגרין (16), והגיל החציוני הגבוה ביותר נרשם בכנסת ובתי ברויידא (31), בשערי חסד (25), בהר נוף ובבית וגן (20). (אין התייחסות לשכונות ערביות משום שאין נתונים זמינים).

כפי שניתן לראות בגרף, ביישובים הסמוכים לירושלים בהן מתגוררת אוכלוסייה חילונית ודתית הגיל החציוני גבוה מזה שבירושלים, בעוד בישובים החרדיים (וביישובים בהם אחוז האוכלוסייה החרדית גבוה) הגיל החציוני נמוך מזה שבירושלים.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.