יום שני, 28 במרץ 2011

אמת או חובה

מאת: מיכל קורח

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (המוכר יותר בכינוי חוק חינוך חובה), קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר) החל מגיל 5 ועד גיל 17 (בראשית שנת הלימודים). החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב. עם זאת בפועל ישנם תשלומי הורים במערכת החינוך.
בימים אלו עומדת להסתיים ההרשמה לגני החובה העירוניים, הנתונים באחריות עיריית ירושלים, שבדומה לכל הרשויות המקומיות בארץ מחוייבת על פי חוק לספק שירות זה. הילדים בגיל חובה יחבשו בשנה הבאה את ספסלי כיתה א'.
בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"א 2010/11) לומדים בגני חובה (גילאים 6-5) במגזר הממלכתי והממלכתי-דתי בירושלים 5,200 ילדים - 29% מהם בגילאי קדם חובה (גילאים 5-4). כאשר מכסת הילדים בגיל חובה אינה מלאה, מאפשרים לילדים בגיל קדם חובה ללמוד בגן חובה. טור זה יתייחס מעתה ואילך רק לילדים בגיל חובה בגני החובה.
בשנת תשע"א למדו בגני חובה 3,700 ילדים בגיל חובה: מחציתם במגזר הממלכתי ומחציתם במגזר הממלכתי-דתי. בחינת מספר הילדים בגיל חובה מצביעה על כך שבמהלך השנים חלה ירידה במספר הילדים במגזר הממלכתי במקביל לעלייה במספר הילדים במגזר הממלכתי-דתי. מספר הילדים במגזר הממלכתי ירד מ-2,160 בשנת תשס"ג (2002/03), ל-1,870 בשנת תשס"ז (2006/07), והוא נותר דומה בשנת תשע"א (2010/11) - 1,850. מספר הילדים במגזר הממלכתי-דתי לעומת זאת עלה בתקופה זו מ-1,530 ל-1,580 ול-1,840.
מבחינה של הפריסה הגיאוגרפית של הגנים והילדים בהם עולה שהשכונות בהן מספר הילדים הגדול ביותר בגיל חובה במגזר הממלכתי הן: פסגת זאב (260), גילה (200), בית הכרם (200), הר חומה (140) וקטמון (120). מספר הילדים הגדול ביותר בגיל חובה במגזר הממלכתי-דתי הן: פסגת זאב (270), הר חומה (250), קריית משה (140), רמות (100) וקטמון הישנה (100).

מקור: שנתון החינוך, המינהלה לחינוך ירושלים, עיריית ירושלים, ויקיפדיה.


יום ראשון, 13 במרץ 2011

לומדים עצמם לדעת

מאת: איתן בלואר

עיריית ירושלים משקיעה מאמצים רבים במיתוגה של העיר כמרכז להשכלה גבוהה על מנת שתהווה אבן שואבת לסטודנטים מכל רחבי הארץ. לעיר חוזקות רבות בתחום ההשכלה הגבוהה - החל מריכוז של מוסדות אקדמיים ועל-תיכונים וכלה במוסדות לימוד תורניים. מרכזיותה של ירושלים באה לידי ביטוי בשיעור גבוה של לומדים במוסדות הלימוד השונים בהשוואה לערים אחרות. בשנת 2009 למדו במוסדות אלו כ-76 אלף ירושלמים בני 20 ומעלה, והם היוו כ-17% מבני 20 ומעלה המתגוררים בעיר. שיעור הלומדים בירושלים מכלל בני 20 ומעלה גבוה בהשוואה לתל אביב (11%), חיפה (11%) וישראל (10%). בירושלים ישנם מוסדות תורניים רבים המיועדים לגברים בלבד (ישיבות גדולות). אי לכך בקרב הלומדים בולט חלקם של הגברים לעומת הנשים- 63% ו- 37% בהתאמה. בערים הגדולות חלקם של הגברים והנשים דומה: בתל אביב - 49% גברים ו-51% נשים, ובחיפה ובישראל 47% ו- 53% בהתאמה.

את הלומדים ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: סטודנטים לתואר אקדמי, לתעודה על-תיכונית ותלמידי ישיבות גדולות. בשנת 2009 מקרב הלומדים בירושלים 49% למדו לתואר אקדמי (37 אלף סטודנטים, 56% מהם נשים), 33% למדו בישיבות גדולות (25 אלף תלמידים, רובם ככולם גברים) ו- 8% למדו לימודי תעודה במוסדות על-תיכוניים (6 אלף סטודנטים, 63% מהם נשים).

שיעור הלומדים לתואר אקדמי מתוך כלל הלומדים בירושלים (49%) נמוך מבישראל (63%), כך גם בקרב הלומדים במוסדות על-תיכוניים ( 8% ו-13% בהתאמה). לעומת זאת שיעור הלומדים בישיבות גדולות בעיר (33%) היה גבוה מזה שבישראל (13%).

מקור: עיבוד לסקר כח אדם 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שלישי, 8 במרץ 2011

אין כמוה בעולם – מערכת החינוך בירושלים

מאת: ד"ר מאיה חושן

ירושלים ניחנת במגוון אנושי-תרבותי יוצא דופן. העושר החברתי-תרבותי של תושבי ירושלים הוא חלק מיופייה ומאופייה של העיר, אך הוא גם מקור לשסעים ולקונפליקטים. המגוון המורכב הזה בא לידי ביטוי גם במוסדות החינוך בירושלים, שהם אבני-יסוד בחייה הציבוריים ובזהותה של העיר. בירושלים בתי ספר ייחודיים ומיוחדים מכל המינים והמגזרים – הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי ובהם לומדים בשנת הלימודים הנוכחית תשע"א 217,183 תלמידים. נציין שלראשונה אחרי כעשור וחצי כל מגזרי החינוך מנוהלים כיחידה ארגונית אחת, הלו היא המינהל לשרותי חינוך. מינהל החינוך החדש מאגד את המנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י) ואת המינהלה לחינוך חרדי (מנח"ח). במנח"י לומדים בחינוך העברי 58,676 תלמידים מהם 31,692 לומדים בחינוך הממלכתי, ו-26,984 בחינוך הממלכתי דתי. ובחינוך הערבי במנח"י לומדים 67,087 תלמידים. במנח"ח לומדים 91,420 תלמידים.

מערכת החינוך בירושלים היא מערכת החינוך הגדולה בישראל. כאמור בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בה 217,183 מגן הילדים ועד כיתה יב'. זאת בלא שנכללו במניינה תלמידים הלומדים בחינוך הערבי הפרטי, שמספרם נאמד בעוד כ – 20,000.

מעניין לשים לב כי מספר התלמידים בירושלים דומה למספרם של כלל תושבי ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל (228,239 תושבים בסוף שנת 2009(, ולמספרם של כלל תושבי אשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל ( 206,400 תושבים).

עוד נציין שמגוון האוכלוסיות, האמונות, התפיסות, הדתות וההעדפות שמאפיינות את תושבי העיר ובתי הספר שלה, יחד עם גודלה של המערכת, מהווים כר פורה ליוזמות חינוכיות שהן דוגמא ומופת לעשייה חינוכית בארץ ומודל לחיקוי ולמידה ועל כך נרחיב באחד הטורים הבאים.

מקור לנתונים: אתר האינטרנט של עירית ירושלים, שנתון חינוך.