יום שני, 28 ביוני 2010

סטודנט חופשי

מיכל קורח

על פי ההערכות כ-40,000 סטודנטים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, כמחציתם באוניברסיטה העברית.
במהלך חודש אפריל ערך מכון ירושלים לחקר ישראל, עבור אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, סקר בקרב סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים ומתגוררים בדירה בשכירות או במעונות.

מטרת הסקר היתה ללמוד על מאפייני הסטודנטים, על השכונות ומעונות הסטודנטים בהם הם גרים, מחיר הדירות בשכירות, המניעים לבחירת שכונת המגורים, מידת שביעות הרצון מהמגורים בשכונה, השירותים שקיימים בשכונה ועוד. זאת, על מנת לספק מידע נרחב לסטודנטים חדשים שעוברים לגור בירושלים, וכן לסטודנטים שמעוניינים לעבור לגור בשכונה אחרת בירושלים.
הסקר נשלח בדואר אלקטרוני לסטודנטים החברים באגודות הסטודנטים, על ידי האגודות של המוסדות השונים. על הסקר ענו למעלה מ-4,000 סטודנטים.

בקרב המשיבים בולט חלקם של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית (71%). מוסדות נוספים להשכלה גבוהה שסטודנטים הלומדים בהם השיבו על השאלון הם: מכון לב, המכללה האקדמית להנדסה, מכון טל, מכללת דוד ילין ומכללת הדסה.
על פי הסקר, השכונות שבהן מתגוררים מספר הסטודנטים הגבוה ביותר הן: מרכז העיר, רחביה, בית הכרם, נחלאות והגבעה הצרפתית.
אחוז גבוה של סטודנטים חילונים (81%-72%) נרשם במרכז העיר, בית הכרם, הגבעה הצרפתית, טלביה, רחביה ונחלאות. שכונות בהן נרשם אחוז גבוה יחסית של סטודנטים דתיים הן: קריית משה (66%), גבעת מרדכי (65%) וקטמונים (גוננים) 50%.
ככלל הסטודנטים שבעי רצון במידה גבוהה משכונת מגוריהם. 90% מהמשיבים ציינו שהם מרוצים מאוד או מרוצים מהמגורים בשכונה. אחוז הסטודנטים שמרוצים מאוד נרשם בקרב המתגוררים בטלביה (75%), רחביה (67%), בקעה, המושבה הגרמנית, קטמון הישנה, בית הכרם ונחלאות (60%-52%).
מהסקר עולה שהמניעים העיקריים לבחירת השכונה הם: מחיר סביר של דירה (98%), קרבה לקווי אוטובוס (81%) דירה במצב טוב יחסית (73%) ודירה גדולה יחסית (73%).



מקור: סקר דיור לסטודנטים המתגוררים בשכירות בירושלים, אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ומכון ירושלים לחקר ישראל

הנתונים מתפרסמים באתר עיר.אקדמיה

יום ראשון, 20 ביוני 2010

מי ברכב מי ברגל

מכון ירושלים לחקר ישראל

דפוסי השימוש של האוכלוסייה בסוגי התחבורה השונים יכולים להעיד על מגוון היבטים, ובהם פריסה גיאוגרפית של ישוב (פרבר או מרכז כלכלי), נגישות ומצב התשתיות בישוב (מערכות תחבורה מגוונות) ועד לסממנים כלכלים שונים (מצב סוציו אקונומי, מרכזיות העיר, בעלות על רכב וכד').
ישנן דרכים מגוונות להגיע למקום העבודה – רכב פרטי, תחבורה ציבורית והליכה ברגל. בשנת 2008 44% מהמועסקים בירושלים הגיעו למקום עבודתם באמצעות רכב פרטי או מסחרי (בהשוואה ל-47% בתל אביב ו-52% בישראל). במקביל לשימוש ברכב פרטי, בלט בירושלים אחוז המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות, מוניות והסעות)- 37%. אחוז זה גבוה מבתל אביב (28%) ובישראל (29%). לעומת זאת מבין הערים המונות 100,000 תושבים ומעלה, אחוז המשתמשים הגבוה ביותר בתחבורה ציבורית נרשם בבת-ים (47%) ובבני ברק (46%).
12% מהמועסקים בירושלים ציינו שהם מגיעים לעבודה ברגל, אחוז הדומה לישראל ולתל אביב (11%, ו-13% בהתאמה).

הבחירה באמצעי התחבורה להגעה לעבודה מושפעת ממספר גורמים, ובהם הפריסה הגיאוגרפית של האוכלוסייה בעיר, מרחק ממרכזי תעסוקה, איכות השירות של התחבורה הציבורית (כמו תדירות, מיקום התחנות, מסלול הנסיעה וכד') ומהמעמד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה. בשנת 2008 השכונות שבהן נרשם אחוז המשתמשים ברכבם הפרטי הגבוה ביותר הן רמת שרת ורמת דניה - 68%, הר חומה 67%, גילה 57% והגבעה הצרפתית 56%. לעומתם אחוז גבוה של מועסקים שהגיע לעבודה בתחבורה הציבורית נרשם בנווה יעקב 60%, ברמת שלמה 57% ובאזור קרית בעלז - רוממה 50%. השכונות שבהן אחוז המועסקים שהולכים ברגל לעבודה היה הגבוה ביותר הן אזור מאה שערים-גאולה - 47%, מרכז העיר - 45% ואזור מחנה יהודה - 40%.

מקור: מפקד האוכלוסין 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


יום שני, 14 ביוני 2010

מחפש עבודה?


מזה כ-4 שנים פועלת בעיריית ירושלים הרשות העירונית לתעסוקה. מטרתה העיקרית של הרשות לסייע לתושבי העיר להשתלב בשוק העבודה ולשפר את מצבם הכלכלי ואיכות חייהם, ובכך לתרום לחיזוקה ולחוסנה החברתי של ירושלים ותושביה.

הרשות פועלת לגיבוש מדיניות כוללת בתחום התעסוקה וההון האנושי, בשיתוף פעולה עם הגורמים הממשלתיים, העירוניים, הציבוריים והעיסקיים בעיר. מידי שנה עורכת הרשות כנס תעסוקה בהשתתפות שר התמ"ת וראש העיר, אנשי מקצוע ומעסיקים.
הרשות מספקת מגוון שירותים כגון הכשרות והסבות מקצועיות, סדנאות הכנה לחיי עבודה, ייעוץ והכוון תעסוקתי, מלגות לימודים ובעיקר – השמה בעבודה. כל זאת באמצעות שתי הזרועות העיקריות שלה - היחידה לפיתוח תעסוקתי ומרכז התעסוקה העירוני לאקדמאים ועולים.

רכזי היחידה לפיתוח תעסוקתי פרוסים ב-30 מוקדים בשכונות העיר השונות, ומספקים את השירות במינהלים הקהילתיים ו/או בלשכות הרווחה. בשנת 2009 פנו ליחידה לפיתוח תעסוקתי 4,445 תושבים – 76% נשים ו-24% גברים. כמחצית מהפונים (51%) היו בעלי 12 שנות לימוד, ו-53% היו בני 35-18.

השכונות בהן נרשם מספר הפונים הגבוה ביותר לקבלת שירות הן: גוננים ופת (544), קריית יובל (327), עיר גנים-קריית מנחם (303) ושועפט (274). מספר ההשמות הגבוה ביותר נרשם בהר חומה, סילוואן, קריית יובל וואדי ג'וז (41%-39%).

מרכז התעסוקה העירוני לאקדמאים ועולים ברשות מספק שירות גם לסטודנטים החל משנת הלימודים האחרונה לתואר. מטרת המרכז לספק לפונים את כל המידע והכלים לצורך השמתם בעבודה בירושלים, על מנת למצות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם.

בשנת 2009 פנו למרכז 2,106 איש, 48% נשים ו-52% גברים. 78% מהפונים היו בעלי השכלה אקדמית. מפילוח הפונים לפי תחום לימודים עולה שמספר הפונים הגבוה ביותר נרשם בקרב אלו שלמדו מדעי החברה והרוח (180), הנדסה והנדסאות (164) ומדעי הטבע והחיים (123).
שיעור ההשמות הגבוה ביותר נרשם בתחום האדמיניסטרציה (59%), אומנות ועיצוב (46%), בלתי מקצועיים (44%) וחינוך והוראה (42%).

תושבי העיר מוזמנים להסתייע בשירות שהרשות העירונית לתעסוקה מספקת!

מקור: הרשות העירונית לתעסוקה, סיכום פעילות שנת 2009, המינהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים.


יום רביעי, 9 ביוני 2010

הבוקר בא לעבודה

ד"ר מאיה חושן

שעור ההשתתפות בכח העבודה מוגדר כאחוז המועסקים, והבלתי מועסקים המחפשים עבודה באופן פעיל, מכלל אוכלוסיית בני 15 ומעלה. מכאן שאלו שאינם כלולים הם מי שאינם מועסקים וגם אינם מחפשים עבודה.

בשנים 2008-2005 (ממוצע) עמד שיעור ההשתתפות בכח העבודה בירושלים על 45%, והוא היה נמוך בהשוואה לישראל (56%), לתל אביב (65%) ולחיפה (56%). הנתונים מצביעים על פער בשיעור ההשתתפות בכח העבודה בין האוכלוסייה היהודית לערבית. שיעור ההשתתפות בכח העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל (59%) ובירושלים (48%) גבוה בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (44% ו-37%, בהתאמה). בתל אביב שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה היהודית והערבית זהה (65%) בעוד בחיפה שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית (60%) גבוה מזה של האוכלוסייה היהודי(55%).

בחינה של הנתונים מצביעה על פערים בין המינים וקבוצות האוכלוסייה. בדרך כלל שיעור השתתפות בכח העבודה של גברים עולה על זה של הנשים. בישראל 61% מהגברים משתתפים בכח העבודה, לעומת 51% מהנשים, ובירושלים 52% מהגברים לעומת 38% מהנשים. אולם בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים מצטיירת תמונה הפוכה, ושיעור הנשים המשתתפות בכח העבודה (50%) גבוה במקצת משיעור הגברים (47%). לתופעה יחודית זו "תורמת" חברת הלומדים החרדית בירושלים שהגברים בה מקדישים את מרבית זמנם ללימוד תורה, בעוד הנשים הן העובדות והמפרנסות.

באשר לאוכלוסייה הערבית בירושלים - שיעור הנשים הערביות המשתתפות בכח העבודה בירושלים נמוך מאוד - 12%, הן בהשוואה לנשים היהודיות בירושלים (38%), והן בהשוואה לנשים הערביות בישראל (25%), בתל אביב (57%) ובחיפה (52%). שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים ערבים בירושלים (62%) זהה לזה של הגברים הערבים בישראל, וגבוה מזה של הגברים היהודים בירושלים (47%).


מקור: עיבוד לסקר כח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שלישי, 8 ביוני 2010

שלוש ארבע ולעבודה

ד"ר מאיה חושן

שעור ההשתתפות בכח העבודה מוגדר כאחוז המועסקים, והבלתי מועסקים המחפשים עבודה באופן פעיל, מכלל אוכלוסיית בני 15 ומעלה. מכאן שאלו שאינם כלולים הם מי שאינם מועסקים וגם אינם מחפשים עבודה. שיעור התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה בישראל נמוך יחסית למדינות המערב. ההסבר לכך נעוץ בשיעור גבוה יחסית של בני 21-15 באוכלוסייה. אלו נכללים בכח העבודה אך שיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה נמוך, משום שרובם לומדים בבתי הספר, בישיבות או משרתים בצבא. ממחקרים שערך בנק ישראל עולה ששיעור השתתפות נמוך בכח העבודה ובשוק התעסוקה בישראל מאפיין בעלי השכלה נמוכה ככלל, וגברים בעלי השכלה תורנית ונשים ערביות בפרט, במיוחד אלו מביניהם שהשכלתם נמוכה. שיעור תעסוקה נמוך אינו מאפשר מיצוי של כושר הייצור של המשק, פוגע ברמת החיים, מרחיב את ממדי העוני ומרחיב את ההוצאה הממשלתית על תשלומי העברה.

בשנת 1966, לפני איחוד העיר, עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים על 54% והוא היה דומה לזה שבישראל - 53%. אולם, עם איחוד העיר, והכללתם של כ-70 אלף פלשתינאים בירושלים, ובשנים שלאחר מכן ירד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-48%, ומאז הוא יורד באיטיות, עד ל-45% בשנת 2008. הירידה בשיעור ההשתתפות נובעת, בין היתר, משינויים בהרכב האוכלוסייה ובמאפייניה. קבוצות האוכלוסייה השונות בירושלים - אוכלוסייה יהודית (חילונית, דתית וחרדית) ואוכלוסייה ערבית (מוסלמית ונוצרית) ניבדלות זו מזו בשיעורי ההשתתפות בכח העבודה, בשל מאפיינים חברתיים ותרבותיים.
ומה בירושלים היום? שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בשנים האחרונות (ממוצע לשני 2008-2005) בירושלים (45%) נמוך בהשוואה לישראל (56%). שיעור ההשתתפות בכח העבודה בירושלים נמוך בהשוואה לישראל הן בקרב הנשים (38% ו-51%, בהתאמה) והן בקרב הגברים (52% ו-61%, בהתאמה).

מקורות: בנק ישראל, דוברות והסברה כלכלית (אתר האינטרנט), עיבוד לסקר כח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.