יום ראשון, 25 באוקטובר 2009

העיר במספרים: אל תשליכני לעת זקנה

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

מדי שנה ב-1 באוקטובר מצויין יום הקשיש הבינלאומי, שמטרתו לכבד, להוקיר ולציין את החשיבות בטיפול נאות בקשישים והדאגה לרווחתם.

בשנת 1948, עם קום המדינה, כ-4% מתושבי המדינה היו בני 65+. במרוצת השנים עלה בהדרגה שיעור הקשישים, ובשנת 2008 הוא עמד על 10%. שיעור הקשישים מכלל האוכלוסייה בישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה (16%) וצפון אמריקה (13%), אך גבוה בהשוואה למדינות אסיה (6%) ואפריקה (3%). שיעור הקשישים מושפע משיעורי ילודה ומתוחלת חיים. על פי תחזיות אוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2030 תהווה אוכלוסיית הקשישים בישראל 14% מכלל אוכלוסיית המדינה.

בשנת 2008 חיו בישראל 715,300 קשישים. שיעור הנשים בקרב הקשישים (57%) גבוה משיעור הגברים (43%), זאת בעיקר עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של הנשים. שיעור הקשישים הגבוה ביותר, בערים בנות 20,000 תושבים ומעלה, נרשם בבת-ים (19%), חיפה, קרית-ים, וגבעתיים (18%) והשיעור הנמוך ביותר נרשם בערים החרדיות – מודיעין עלית, אלעד וביתר עלית (1%).

בשנת 2008 התגוררו בירושלים 61,400 קשישים, שהיוו 8% מכלל אוכלוסיית העיר. שיעור הקשישים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (11%), דומה לשיעורם בישראל, אך גבוה באופן ניכר משיעור הקשישים בקרב האוכלוסייה הערבית (3%) בירושלים. הסיבה לפער זה נובעת משיעורי ילודה גבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית.

השכונות היהודיות בהן נרשם שיעור הקשישים הגבוה ביותר הן: טלביה (29%), רחביה (27%), קטמון הישנה, המושבה הגרמנית ובית הכרם (22%-20%). השכונות הערביות בהן נרשם שיעור הקשישים הגבוה ביותר הן: באב א-זהרה (13%) הרובע הנוצרי (12%), והרובע הארמני (10%). שיעור הקשישים בירושלים (8%) נמוך בהשוואה לתל אביב וחיפה, אך גבוה בהשוואה ליישובים הסמוכים לעיר, למעט מבשרת.

שיעור הקשישים מכלל אוכלוסיית היישוב, 2008.




יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

העיר במספרים: מוצרי צריכה

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

שיעור הבעלות על מוצרים "בני קיימה" משמש כאינדיקטור לרמת החיים של משק-הבית. ככל שרמת החיים של משק-הבית גבוהה יותר, כך יימצאו ברשותו יותר מוצרים. שיעור הבעלות על מוצרי צריכה בקרב משקי-הבית בירושלים נמוך באופן יחסי לערים הגדולות בישראל. כך לדוגמה בשנת 2008 החזיקו רק 22% ממשקי הבית בעיר במדיח-כלים, לעומת 32% ממשקי הבית בתל-אביב, 33% בחיפה, ו-51% בראשון לציון.


עם זאת, בהשוואה לשנת 2004 נמצא כי מגמות השינוי בשיעור הבעלות על מוצרים דומות בין ירושלים לערים הגדולות האחרות, ולממוצע בישראל. בין המוצרים שהייתה בבעלות עליהם בירושלים עלייה בשיעור חד היו מערכת DVD - מ-15% ל-45%, מחשב ביתי - מ-50% ל-66%, מזגן אויר - מ-22% ל-36%, ומייבש כביסה - מ-35% ל-45%. מוצרים שהייתה ירידה בשיעור הבעלות עליהם בירושלים, בישראל, ובשלוש הערים הגדולות היו טלוויזיה וקו טלפון.

משקי הבית בירושלים הוציאו בשנת 2008 בממוצע 11,500 שקלים בחודש לתצרוכת - פחות מתל-אביב וראשון-לציון בהן הוציא משק בית 13,800 ו-14,000 שקלים בהתאמה, אך יותר מחיפה בה הוציא משק בית 10,200 שקלים לתצרוכת. לכאורה ההפרשים בין הערים אינם גדולים, אך חשוב לזכור כי מכיוון שמשקי הבית בירושלים גדולים יחסית, יוצא כי ההוצאה הממוצעת לנפש נמוכה.

סעיפי ההוצאה העיקריים של משקי הבית הן בישראל והן בארבע בערים הגדולות הם דיור, מזון ותחבורה-תקשורת. בירושלים, בתל-אביב ובראשון-לציון הסעיף הראשון הוא הדיור, ומשקי הבית מוציאים בסעיף זה 25%-29% מההוצאה לתצרוכת. בחיפה סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משקי הבית הוא התחבורה והתקשורת. בירושלים סעיף ההוצאה השני של משקי הבית הוא המזון (18%) והשלישי הוא התחבורה והתקשורת (17%).


שיעור הבעלות על מוצרים נבחרים של משקי-בית בירושלים.
מקור: ממצאים מסקר הוצאות משק הבית 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שני, 12 באוקטובר 2009

העיר במספרים: בשעה טובה

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2007 נולדו בישראל 151,700 תינוקות. הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה עמד בשנה זו על 27.0, לעומת 25.5 בשנת 1997. הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל (27.9) גבוה מבקרב האוכלוסייה המוסלמית (23.3) ומבקרב האוכלוסייה הנוצרית (27.0).

מספר הלידות הגבוה ביותר בישראל בשנת 2007 נרשם בבית החולים סורוקה שבבאר שבע – 12,600 לידות, שיבא (תל השומר), סמוך לקריית אונו – 10,300 וסוראקי שבתל אביב– 10,100.
שיעור הלידות הגבוה ביותר (מספר הלידות ביחס לגודל האוכלוסייה) נרשם במחוז ירושלים – 34 לידות לאלף תושבים, ולאחר מכן במחוז תל אביב - 27. ביתר המחוזות נרשם שיעור של 19-17 לידות לאלף תושבים.

ירושלים מהווה מרכז רפואי ארצי בכלל ולאוכלוסיית ירושלים ולישובים הסמוכים לה בפרט. בעיר ישנם 7 בתי חולים בהם יש מחלקת יולדות, 3 מהם ממוקמים בשכונות הערביות ומשרתים את האוכלוסייה הערבית - הסהר האדום, אל מקסאד ובית יולדות דג'אני.

מספר הלידות הגבוה ביותר בבתי החולים בירושלים נרשם בבית חולים שערי צדק – 11,500 (34% מכלל הלידות בבתי חולים בירושלים) והוא היה כמעט כפול ממספר הלידות בבית החולים הדסה עין כרם – 5,800 (17%) ובהדסה הר הצופים – 5,200, (15%) שמדורגים אחריו. מזה מספר שנים מספר הלידות בבית החולים שערי צדק כפול ממספר הלידות בבתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים (בכל אחד מהם לחוד).

לידות בבתי חולים בירושלים,2007.

יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

העיר במספרים: ההון הירושלמי

איתן בלואר
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

תיאורית "ההון האנושי" רואה בגורם האנושי את המרכיב המרכזי בעוצמה הכלכלית של המפעל, העיר או המדינה. התיאוריה מתייחסת למכלול המיומנויות והידע, הגלומים בעובד והנרכשים באמצעות לימודים וניסיון, ובאים לידי ביטוי ברמת עבודתו וב"ערכו" הכלכלי. מחקרים רבים בחנו את התיאוריה מהיבטים שונים, ומצאו שרמת הון אנושי גבוהה מובילה להצלחה כלכלית, וכי אזורים בעלי שיעור גבוה של הון אנושי מצליחים יותר מאזורים בעלי שיעור נמוך של הון אנושי. אחת הדרכים למדידת שיעור ההון האנושי היא בחינת בעלי התארים האקדמאים (תואר ראשון ומעלה) כשיעור מהאוכלוסייה.

בירושלים בשל ריבוי המוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תארים אקדמיים, קיים פוטנציאל רב ליצירה ולהתבססות של ההון האנושי כגורם משמעותי בעיר. בעיר ישנם 12 מוסדות אקדמאיים המאושרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה – האוניברסיטה העברית, מכללות אקדמאיות ומכללות לחינוך.

בחינה של שיעור בעלי תארים אקדמאיים מכלל התושבים בני 18 ומעלה בירושלים מצביעה על חולשתה של העיר. בשנת 2007 התגוררו בירושלים כ-93,000 אקדמאיים ושיעורם מתוך כלל אוכלוסיית בני 18 ומעלה עמד על 21
%. שיעור זה היה דומה לשיעור הארצי שעמד על 22% (כ- 1,076,200 אקדמאיים התגוררו בישראל). שיעור האקדמיים בירושלים היה נמוך ביחס לתל אביב שבה שיעור התושבים בעלי תארים אקדמאיים היה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי - 35% (107,700 אקדמאיים) ולחיפה - 31% (64,700 אקדמאיים). שיעור האקדמאים הנמוך יחסית בירושלים נובע בין היתר מהרכב האוכלוסייה בעיר, הכולל אוכלוסייה חרדית שעל פי רוב אינה לומדת במוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תואר אקדמי, ואוכלוסייה ערבית המתאפיינת בשיעור נמוך יחסית של בעלי תארים אקדמיים.

שיעור האקדמאים מקרב בני 18+, 2007