יום שני, 29 ביוני 2009

העיר במספרים: שבוע הספר

מיכל קורח

מדי שנה בתחילת חודש יוני מתקיים בישראל שבוע הספר העברי. בשבוע זה מתקיימים ירידי ספרים בערים וביישובים שונים ברחבי הארץ, בהם משתתפות רב הוצאות הספרים בישראל. בשנים האחרונות, בנוסף למכירת הספרים נערכות גם פעילויות תרבות ופנאי בנושא ספרים וספרות במקומות שונים כמו חנויות ספרים, בתי קפה, ספריות ומתנ"סים.

שבוע הספר העברי הוא יוזמה של מייסדת הוצאת הספרים מסדה ברכה פלאי ז"ל. בפעם הראשונה התקיים האירוע בשנת 1926, בשדרות רוטשילד בתל-אביב, והוא נמשך יום אחד. עד שנת 1961 ‎התקיים אירוע זה אחת לכמה שנים.
את שבוע הספר העברי במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת אירועי העשור להקמת המדינה.

על פי נתוני התאחדות הוצאות הספרים בישראל בכל שנה יוצאים לאור בישראל 4,000 כותרים חדשים, ונמכרים 34 מיליון ספרים - מהם 17 מיליון ספרי קריאה, ספרי עיון ואנציקלופדיות, והיתר בעיקר ספרי לימוד. בהתאחדות הוצאות הספרים בישראל חברות 49 הוצאות ספרים, 12 מהן ממוקמות בירושלים.
קריאת ספרים היא חשובה ומומלצת בכל הגילים ובמיוחד בגילאי הינקות והילדות משום שהיא תורמת להתפתחות הילד ולביטחון העצמי שלו ומפתחת את הדמיון והיצירתיות.
בשנת 2007 היתה ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בישראל לקניית עיתונים, ספרים ומכשירי כתיבה 85 ₪. זאת לעומת 87 ₪ בירושלים ובחיפה 101 ₪ בתל אביב-יפו ו-120 ₪ בראשון לציון.

הוצאה חודשית ממוצעת של משק בית לקניית עיתונים, ספרים ומכשירי כתיבה, 2007



מקורות: ויקיפדיה, www.read4free.co.il, התאחדות הוצאות הספרים בישראל, סקר הוצאות משק הבית 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 21 ביוני 2009

אתר חדש למכון ירושלים באנגלית

לאחרונה עלה לאוויר האתר החדש של מכון ירושלים לחקר ישראל, בשפה האנגלית.
באתר החדש ניתן למצוא נתונים, מידע על המכון, פרסומים וחדשות על המכון ועל התחומים בהם הוא עוסק.

להלן חלק מדבריה של אורה אחימאיר, מנכ"לית מכון ירושלים לחקר ישראל, לרגל השקת האתר החדש:
Until recently, our wealth of materials – the extraordinary research of our experts, the maps, the exchange of views in our numerous seminars and conferences – were limited to Israeli audiences: the thousands of people who participated in our events, acquired our publications and visited our Hebrew web site. Now we are launching a new website which we hope will turn out to be a powerful tool for bringing our massages to the world, a hub for sharing knowledge about Jerusalem - the city and the dream. As the Middle East, Jerusalem and the central issues surrounding the dispute emerge time and again at the focus of international interest, we feel obligated to enrich global public discourse and understanding with our studies and analysis. We invite you to participate in our search for knowledge and ideas. We hope visitors to our site will better understand the complex issues we are presenting. With the belief that Jerusalem is a cosmopolitan city, an inspiring city, a city of interest to all humankind, we welcome you.

העיר במספרים: אין עשן בלי אש

מיכל קורח

ביום ראשון ה-31.5.09 התקיים בישראל יום ללא עישון. יום זה מתקיים בישראל בכל שנה, במקביל ל"יום ללא עישון" המצוין ברחבי העולם, מאז שנת 1987. מטרתו של יום להגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות בעקבות עישון טבק, ולהעלות את נושא העישון על סדר היום העולמי.
נזקי העישון הם רבים: העישון עלול לגרום להתקפי לב, למחלות סרטן שונות, מחלות בדרכי הנשימה, מחלות לב וכלי דם ועוד. על פי הערכות משרד הבריאות כ-10,000 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מנזקי עישון: 85% מעישון פעיל וכ-15% מעישון סביל (פסיבי).

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שבשנת 2007 25% מבני 20+ בישראל ציינו שהם מעשנים (לפחות סיגריה אחת ביום). במרוצת השנים חלה ירידה מתמשכת בשיעור המעשנים - בשנת 1970 עמד שיעור המעשנים על 42%, ושיעורם ירד ל-37% בשנת 1980, 31% בשנת 1992 ול-24% בשנים 2008-2007.
ככלל שיעור הגברים המעשנים (34%) גבוה משיעור הנשים המעשנות (17%). שיעור המעשנים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל (29%) גבוה משיעור המעשנים בקרב האוכלוסייה היהודית (21%).

שיעור המעשנים בירושלים, מקרב בני 20+, עמד על 24%, והוא דומה לשיעור המעשנים בחיפה (23%), ונמוך משיעור המעשנים בתל אביב (32%). שיעור הגברים המעשנים בירושלים (34%) גבוה בכמעט פי 2.5 משיעור הנשים המעשנות (14%). בתל אביב הפער בין שיעור הגברים המעשנים (36%) לשיעור הנשים המעשנות (29%), נמוך יותר.
בחינת שיעור המעשנים בירושלים על פי גיל מצביעה על כך ששיעור המעשנים בין קבוצות הגיל השונות די דומה עד גיל 59. שיעור המעשנים בקרב בני 20-29, 30-39, 40-49 ו-50-59 הוא 28%-26%. בקרב בני 60+ עמד שיעור המעשנים על 11%.

שיעור המעשנים מקרב בני 20+ בערים נבחרות, 2007.



מקורות: אתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן,
הסקר החברתי 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2008.

יום שלישי, 16 ביוני 2009

העיר במספרים: עיר הילדים

ד"ר מאיה חושן

ירושלים היא הגדולה בערי ישראל במספר תושביה וכך גם מערכת החינוך שלה. בשנת הלימודים תשס"ט שתסתיים בקרוב לומדים במערכת החינוך בירושלים כ-225,000 תלמידים. מספר התלמידים במערכת החינוך בירושלים דומה לגודל אוכלוסיית העיר ראשון לציון - העיר הרביעית בגודלה בישראל - שמנתה בשנת 2008 226,000 תושבים.

ירושלים מתאפיינת במגוון האנושי-תרבותי שלה, וכפועל יוצא מכך מערכת החינוך שלה מורכבת ומגוונת. בעיר בתי ספר ייחודיים ומיוחדים בכל המגזרים (אולפנה לאומנויות-אמונה, בית ספר ניסויי, בתי ספר המתמחים בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים, תורה ומדע ועוד) – הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי והערבי. תהליכים דמוגרפיים (בעיקר הזדקנות אוכלוסייה והגירה) שהתרחשו בירושלים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות מאמצע משנות ה-90 וביתר שאת בשנות האלפיים הביאו לשינויים בפריסת קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר ובמספר הילדים בכל מגזר. לתהליכים אלה ישנה השפעה ישירה על הביקוש לשירותי חינוך.

בשנת תשס"ט לומדים, כאמור במערכת החינוך בירושלים 225,000 תלמידים – 150,100 בחינוך העברי ו-75,000 בחינוך הערבי. טור זה יתמקד בתמורות שחלו בשנים האחרונות במספר התלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. מניתוח נתוני התלמידים בחינוך היסודי הממלכתי והממלכתי-דתי מסתמנת מגמה של עלייה במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי שמצביעה על עלייה בכושר המשיכה של ירושלים לאוכלוסייה דתית (הלא-חרדית). בשנים תשנ"ח-תשס"ג חלה ירידה במספר התלמידים בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי-דתי, אך בחומש האחרון (תשס"ד-תשס"ט) השתנתה המגמה ונרשמת עליה של 5% במספר התלמידים.
בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי לעומת זאת חלה ירידה של 11% בחומש האחרון. בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי ישנה מזה 13 שנה מגמה מתמשכת של ירידה במספר התלמידים – ומספרם ירד מ-17,200 תלמידים בשנת תשנ"ה ל-11,600 בשנת תשס"ט.

תלמידים בבתי ספר יסודיים בירושלים, לפי מגזר



מקורות:שנתון מנח"י ושנתון מנח"ח, לשנים המתאימות, אתר האינטרנט של עירית ירושלים.

יום רביעי, 10 ביוני 2009

העיר במספרים: שביעות רצון משירותי הרשויות המקומיות

שירי בורנשטיין
במסגרת הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2007 נשאלו תושבי ישובים שונים בישראל (בני 20 ומעלה) אשר נזדקקו לשירותי העירייה בשנה החולפת באשר לשביעות רצונם משירותי העירייה.
בעת מגעיהם עם הרשויות המקומיות, 70% מתושבי חמשת הערים הגדולות בישראל בחרו (או נאלצו) להיפגש אישית עם פקידי העירייה, ואילו 22% בחרו לפנות לשירותי העירייה באמצעות הטלפון או הפקס. במסגרת מגעים אלו, 67% מתושבי תל אביב-יפו וראשון-לציון העניקו לשירותים שקיבלו בעיריות שלהם ציונים גבוהים במיוחד (מרוצה או מרוצה מאד). 61% מתושבי ירושלים ציינו אף הם את שביעות רצונם מהשירות שניתן להם, וכך גם 56% מתושבי חיפה. לעומת זאת רק 47% מתושבי אשדוד היו מרוצים משירותי העירייה במקום מגוריהם.

נראה כי בעת מגעיהם עם הרשויות המקומיות, חשו תושבי ראשון-לציון וירושלים כי זכו לפקידים האדיבים ביותר – 70% מתושבי ראשון-לציון ציינו לחיוב את יחס עובדי העירייה, וכך גם 66% מתושבי ירושלים. לעומתם, 59% מתושבי אשדוד ו-48% מתושבי חיפה ציינו לרעה את יחס עובדי העירייה.
ומה באשר לנגישות ולזמן ההמתנה? גם כאן נראה כי לתושבי ראשון-לציון המפגש עם רשויות העירייה הוא הנוח ביותר – 91% מהתושבים ציינו לחיוב את מיקום המשרדים ו-58% ציינו כי זמן ההמתנה לא הפריע להם במידה משמעותית. מקרב תושבי הערים האחרות, דווקא לתושבים הירושלמים היה קשה יותר להגיע למשרדים - 27% מהירושלמים ציינו כי אינם מרוצים ממיקום המשרדים, וכך גם 24% מתושבי אשדוד, 22% מתושבי חיפה ו-20% מתושבי תל אביב-יפו. בנוגע למשך ההמתנה, 66% מהתל-אביבים ציינו כי זמן ההמתנה לשירות לא הפריע להם. לעומתם, ציינו 58% מתושבי אשדוד כי הם סובלים מזמן המתנה ארוך במיוחד לקבלת השירות. בנושא זה התושבים הירושלמיים היו חלוקים בדעתם – 48% ציינו כי הדבר הפריע להם, ו-52% כנראה פשוט המתינו בשקט לתורם.

אחוז התושבים שהשתמשו בשירותי העירייה בשנת 2007.


מקור: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2007

יום שני, 1 ביוני 2009

העיר במספרים: האוכלוסייה האתיופית בישראל ובירושלים

מיכל קורח
בשנת 1984 החל גל העלייה הגדול הראשון מאתיופיה לישראל שכונה 'מבצע משה'. כעבור עשור נערך מבצע נוסף להעלאת יהודי אתיופיה - "מבצע שלמה".
בסוף שנת 2006 מנתה הקהילה האתיופית בישראל 110,700 נפשות, והם היוו כ-2% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. 69% מהם עולים ו-31% ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
היישובים בהם גרים מספר גדול ביותר של בני הקהילה האתיופית הם: נתניה (10,200), אשדוד (6,200), באר שבע (6,200) רחובות (6,200), וחיפה (5,500). הישובים בהם האוכלוסייה האתיופית מהווה שיעור גבוה יחסית מאוכלוסיית היישוב הם: שדה יעקב (מושב בעמק יזרעאל) – 30%, קריית מלאכי – 17%, באר יעקב – 11% וגדרה - 9%.

האוכלוסייה האתיופית בישראל היא אוכלוסייה צעירה בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית, ומתאפיינת באחוז גבוה של ילדים ובאחוז נמוך של קשישים. בשנת 2006 שיעור הילדים בני 0-14 בקרב האוכלוסייה האתיופית עמד על 36% (לעומת 25% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית), ושיעור הקשישים עמד על 5% בלבד (לעומת 11% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית).
בשנת 2006 מנתה הקהילה האתיופית בירושלים 4,500 תושבים, והיא היוותה 1% מהאוכלוסייה היהודית בעיר. השכונות העיקריות בהן גרה אוכלוסייה אתיופית הן: עיר גנים ג', קטמון ט' ושיכוני תלפיות. יישובים סביב ירושלים בהם מתגוררת אוכלוסייה אתיופית הם: בית שמש (2,500) מבשרת ציון (1,400) ומעלה אדומים (500).

מידי יום ירושלים נערך טקס ממלכתי שבו מציינים יהודי אתיופיה את מותם של 4,000 מבני קהילתם שנספו במדבריות סודן, בדרכם למדינת ישראל. מיקום האנדרטה בירושלים ועריכת טקס האזכרה ביום ירושלים הם אות וסמל לזיקתם החזקה של יהודי אתיופיה לעיר. עד שנת 2007 התקיים טקס הזיכרון באנדרטה זמנית שנבנתה בשנת 1989 לזכר הניספים בקיבוץ רמת רחל (הסמוך לירושלים). בשנת 2007 נחנכה אנדרטה קבועה בהר הרצל ובסמוך לה נערך הטקס. האנדרטה כוללת אלמנטים המאפיינים את אתיופיה ואת המסע לישראל - בהם נוף המדבריות ובקתות העץ.

אוכלוסייה אתיופית בערים נבחרות, 2007 (אלפים)

מקור: האוכלוסייה האתיופית בישראל, נתונים דמוגרפים, 2006, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.