יום שני, 23 בפברואר 2009

יום עיון: הכנסיות וירושלים

יום ראשון, ה' באדר, 1 במרץ 2009, בשעה 17:00

הכנסיות וירושלים : סוגיות הרכוש, האינטרסים ותרומתן של הכנסיות לעיר

אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל, רחוב רד"ק 20, ירושלים


יו"ר: ד"ר אמנון רמון, מכון ירושלים לחקר ישראל

סדר היום:

ישראל קמחי, מכון ירושלים לחקר ישראל : תפרוסת הרכוש הכנסייתי בירושלים

ד"ר אמנון רמון, מכון ירושלים לחקר ישראל: תרומת הכנסיות לנוף העיר ולעושרה התרבותי

פזית שביד, החברה להגנת הטבע בירושלים: פרשת חצר סרגיי מנקודת המבט של החברה להגנת הטבע

רומן גוטליב: גורלם של הנכסים הרוסיים בירושלים בהדגמה על חצר סרגיי

עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ: ההיסטוריה המשפטית של חצר סרגיי

נעמי צור, סגנית ראש העיר, עיריית ירושלים: עמדת העירייה


נא לאשר השתתפות: 02-5630175, שלוחות 11, 13
חנייה: תיאטרון ירושלים

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

העיר במספרים: צריכת מים

מיכל קורח

מזה מספר שנים מצוי משק המים בישראל בשפל חמור, בשל רצף של שנות בצורת, עלייה חדה במספר הצרכנים ועלייה ברמת החיים בישראל.
בשנת 2007 נצרכו בירושלים 54,231 אלף מ"ק מים – 96% מהם לצריכה עירונית ו-4% לצריכה תעשייתית. צריכת המים העירונית כוללת בעיקר צריכה למגורים, לחינוך ולספורט, לגינון ציבורי ולבנייה.

בחינה של הצריכה העירונית למגורים לנפש מצביעה על כך שישנו קשר בין צריכת המים לנפש למעמד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית היישוב - ככל שהמעמד גבוה יותר, כך צריכת המים לנפש גבוהה יותר.
בשנת 2007 נמדדה הצריכה העירונית למגורים לנפש הגבוהה ביותר בסביון-גני יהודה – 299 מטר מעוקב (מ"ק) לשנה. אחריה במדרג ממוקמות כפר שמריהו (237 מ"ק לנפש) ועומר (136 מ"ק לנפש). אחת הסיבות לכמות המים הגבוהה שנצרכה בישובים אלו היא הגינות הפרטיות השכיחות ביישובים אלו וכן קיומן של בריכות שחייה פרטיות הצורכות מים רבים. הצריכה הנמוכה ביותר לנפש נמדדה בישובים הערביים נחף (34 מ"ק), ערערה-בנגב (33 מ"ק), ובועיינה-נוג'ידאת (31 מ"ק).
בירושלים נמדדה כמות של 45 מ"ק לנפש לשנה. יישובים שדומים לירושלים בצריכת המים לנפש הם יישובים ערבים ברובם, דוגמת סחנין וחורפיש. בתל אביב ובחיפה נמדדה צריכה של 72 מ"ק ו-66 מ"ק בהתאמה. במרבית היישובים במטרופולין ירושלים נמדדה צריכה הגבוהה מזו שבירושלים. בהר אדר ובמבשרת ציון נמדדה צריכה גבוהה יחסית – 93 מ"ק ו-75 מ"ק, בהתאמה. בבית שמש (44 מ"ק) וביתר עלית (37 מ"ק) נמדדה צריכה נמוכה מזו שבירושלים.
חסכו במים, חבל על כל טיפה!

צריכת מים למגוריםבישובים נבחרים, 2007



מקור: הרשויות המקומיות בישראל 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 15 בפברואר 2009

יומן פעילות לחודש ינואר

היומן מסכם בסוף כל חודש את הפעילות במכון. ניתן ללמוד ממנו על הנושאים שבטיפול, על החשיפה התקשורתית, הפרסומים החדשים וקצב הפעילות.
ביומן הפעילות לחודש ינואר תוכלו לקרוא כיצד השפיעה המלחמה בעזה על מחקרי המכון ושותפיו האירופאים, על הכנס שנערך לרגל פרסום המחקר "חזון לירושלים", על נייר המדיניות המציע פתרונות לעצירת התמוטטות המצוק החופי, על השתתפות מומחי המכון בצוותי חשיבה עירוניים שהקים ראש העיר החדש, פגישות וישיבות שערכו חוקרי המכון עם מקבלי החלטות וגורמים אחרים ועוד.

ליומן הפעילות המלא באתר מכון ירושלים

העיר במספרים: עולים לירושלים (2000-2008)

ד"ר מאיה חושן

בשנים 2008-2000 עלו לישראל כ-270,500 עולים - 24,000 מהם בחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל, והם היוו כ-9% מכלל העולים לישראל באותן שנים. במהלך השנים חלה ירידה ניכרת במספר העולים לישראל, מכ-61,200 בשנת 2000 ל-22,900 בשנת 2004 ולכ-15,900 בלבד בשנת 2008. גם בירושלים חלה ירידה במספר העולים, אך היא היתה מתונה בהשוואה לישראל - מספר העולים ירד מ-3,350 בשנת 2000 לכ-2,640 בשנת 2004 ולכ-2,300 בשנת 2008.

בהשוואה לשנות ה-90, חלה בשנות האלפיים עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים להשתקע בירושלים, אלא שמספרם האבסולוטי קטן. שינוי זה נובע מעלייה בחלקם היחסי של העולים מארצות הרווחה (בעיקר מארה"ב וממערב-אירופה), במקביל לירידה בחלקם היחסי של העולים ממדינות חבר העמים. בשנים 1999-1990 בחרו 7% מהעולים לישראל להשתקע בירושלים. בשנים 2008-2000 חלה עלייה בשיעור העולים שבחרו לגור בירושלים – בשנת 2000 כ-5% מהעולים לישראל בחרו בירושלים, שיעורם עלה ל-11% בשנת 2004 ול-15% בשנת 2008.

מאין הגיעו העולים לירושלים? בשנים 2007-2001 כמחצית מהעולים שבחרו לגור בירושלים עלו ממדינות צפון אמריקה ומערב אירופה ורק 29% היו עולי חבר העמים ומזרח אירופה. בשנים 1994-1989 לעומת זאת 28% מהעולים עלו ממדינות צפון אמריקה ומערב אירופה ו-60% עלו ממדינות חבר העמים ומזרח אירופה.

היכן גרים העולים (מי שעלו לישראל מ-1990 ואילך) בירושלים? בשנת 2007 מספר העולים הגדול ביותר נרשם בפסגת זאב - 8,300 עולים, שהיוו 20% מתושבי השכונה. אחריה במדרג יורד נמצאות נווה יעקב - כ-4,900 עולים שהיוו 24% מתושבי השכונה, וגילה - כ-3,500 עולים שהיוו 13% מתושבי השכונה.





מקורות: רשות הקליטה העירונית, עיריית ירושלים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 8 בפברואר 2009

העיר במספרים: ממוצעי שכר

שירי בורנשטיין

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי השכר הממוצע לשכיר (ברוטו) בחודש אוקטובר 2008 עמד על 7,812 ₪. את השכר הנמוך ביותר השתכרו 153,400 עובדים המועסקים בתחום האירוח והאוכל (3,750 ₪) ואילו 16,600 השכירים בחברות החשמל והמים השתכרו את השכר הגבוה ביותר שעמד על 18,971 ₪.

הסקר התקופתי שפרסם לאחרונה המוסד לביטוח לאומי על ממוצעי שכר והכנסה לשנת 2006 מעלה מספר נתונים מעניינים על השכר הממוצע במשק לשכיר ביישובים שונים בישראל. באותה השנה עמד השכר הממוצע לחודש בישראל על 7,607 ₪, לעומת 9,588 ₪ בתל אביב-יפו (126% מהשכר הממוצע הארצי), 8,171 ₪ באשדוד ו-7,958 ₪ בחיפה. באותה השנה היה השכר הממוצע בירושלים 7,053 ₪ בלבד, שהם 93% מהממוצע הארצי.

ככלל, נשים משתכרות בממוצע פחות מגברים. בירושלים השתכרו נשים 5,983 ₪ בממוצע לחודש, לעומת 8,058 ₪, שכר הגברים. יוצא, אם כך, שנשים ירושלמיות השתכרו 74% משכר הגברים. באשדוד היווה שכר הנשים (4,853 ₪) 65% משכר הגברים (7,499 ₪), בראשון לציון 63% (שכר הנשים עמד על 6,404 ₪ ושכר הגברים עמד על 10,205 ₪), ובתל אביב-יפו היה שכר הנשים 60% משכר הגברים (7,235 ₪ ו-12,073 ₪, בהתאמה). נתונים אלו מצביעים על כך שככל שהשכר הממוצע של הגברים גבוה יותר, כך גם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים גדול יותר.
לפערי השכר מספר סיבות, ובהן העובדה כי חלקן של הנשים השכירות המשתכרות עד שכר מינימום גבוה ב16% משיעור הגברים המשתכרים שכר דומה, ובעובדה שחלק ניכר מהנשים המועסקות מועסקות במשרות חלקיות.

השכר הממוצע החודשי (ברוטו) של נשים וגברים, בערים נבחרות, 2006


מקורות: ז'ק בנדלק, ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים, 2006. המוסד לביטוח לאומי, 2008. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שני, 2 בפברואר 2009

העיר במספרים: אבק בריאוֹת

יאיר אסף-שפירא

החלקיקים הנשימים הם אחד ממזהמי האויר הנפוצים. חלקיקים זעירים אלו, בקוטר של 10 מיקרומטר ומטה (PM10) חודרים אל דרכי הנשימה וגורמים לגירויים שונים ולמחלות נשימתיות. ככל שהחלקיקים קטנים יותר הם מסוכנים יותר, ולכן קיימת גם מדידה נפרדת לחלקיקים הקטנים ביותר, בעלי קוטר של 2.5 מיקרומטר ומטה (PM2.5). הזיהום מחלקיקים נשימים מגיע ממקורות טבעיים כגון סופות חול, וממקורות מעשי ידי אדם כגון פליטות מארובות ומכלי רכב, בנייה וכרייה.
התקן האמריקאי לחלקיקים נשימים (PM10) הוא 150 מיקרוגרם למטר מעוקב (מקג"ר\מ"ק) בממוצע של 24 שעות (תקן יממתי). תקן זה אומץ גם בישראל. התקן האמריקאי מתיר לעבור ערך זה פעם אחת בשנה. תקן לממוצע שנתי של מזהם זה בוטל בארצות-הברית בשנת 2006. בישראל קיים תקן שנתי, והוא עומד על 60 מקג"ר\מ"ק.

בשנת 2007 התרכז הזיהום מחלקיקים נשימים בישראל, באזור גוש דן ובמישור החוף הדרומי. בירושלים (כיכר ספרא) נמדד בשנה זו ממוצע שנתי של 48 מקג"ר\מ"ק של חלקיקים נשימים (PM10). רמות זיהום של בין 50 (רחובות) לבין 62 (מודיעין) מקג"ר\מ"ק אפיינו את גוש דן, למעט נתון חריג בגבעתיים - 70 מקג"ר\מ"ק. בתחנה המרכזית בתל-אביב נמדד ממוצע של 58 מקג"ר\מ"ק.

בכל התחנות שנתוניהן פורסמו, נמדדו בשנת 2007 חריגות מהתקן היממתי. בירושלים נמדדו 12 חריגות בכיכר ספרא, ו-16 חריגות בשכונת בקעה. מספר החריגות הוא גדול (רק במודיעין ובגבעתיים עלה מספר החריגות על זה שבשכונת בקעה), אך עם זאת הערכים היממתיים המקסימליים (עוצמת החריגה הגבוהה ביותר) שנמדדו בירושלים היו נמוכים יחסית לערכים שנמדדו ברוב התחנות בישראל.

ממוצע שנתי של זיהום מחלקיקים נשימים (PM10) בתחנות נבחרות, 2007

מקורות:
ניטור איכות אוויר בישראל, דוח שנתי 2007, אגף איכות אוויר, מרכז ניטור אוויר ארצי, המשרד להגנת הסביבה
אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה www.sviva.gov.il
אתר האינטרנט של הרשות האמריקאית להגנת הסביבה www.epa.gov