יום ראשון, 28 בדצמבר 2008

בגרות במבחן

ד"ר מאיה חושן

נתוני בחינות הבגרות לשנת הלימודים תשס"ז שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך ששיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל, מקרב הלומדים בכיתות יב', עמד על 60% במגזר העברי ו-44% במגזר הערבי.
בחינוך העברי היה שיעור הזכאות לתעודת בגרות הגבוה ביותר בבתי הספר הממלכתיים-דתיים - 64%, מעט נמוך יותר בבתי הספר הממלכתיים - 62%, והנמוך ביותר בבתי הספר העצמאיים (בעיקר חרדים) - 22%. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב הבנות - 61%, היה גבוה מזה של הבנים - 51%.
דו"ח בנק ישראל לשנת 2007 מציין שבהשוואה בינלאומית הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים נמוכים, והפער בהישגים בין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה הוא מהגדולים במדינות המפותחות.
בשנת תשס"ז למדו בחינוך העברי בירושלים 4,979 תלמידים (תושבי העיר) בכיתה יב' (בבתי ספר המגישים לבחינות הבגרות ונמצאים בפיקוח משרד החינוך) - 85% מהם ניגשו לבחינות הבגרות. 54% מקרב הלומדים ביב' היו זכאים לתעודת בגרות, לאחר מועד חורף תשס"ח. באותה שנה למדו בבתי ספר בפיקוח משרד החינוך בחינוך הערבי בירושלים 365 תלמידים בכיתה יב', – 74% מהם ניגשו לבחינות הבגרות. 19% מקרב הלומדים ביב' היו זכאים לתעודת בגרות. יש לציין שמרבית התלמידים הערבים ניגשים לבחינות הבגרות הפלסטיניות (תווג'יהי) ולכן הם אינם נכללים בנתוני משרד החינוך.
במשרד החינוך מדורגת ירושלים בקבוצת מדרג טיפוח בינונית. ככלל קיים קשר ישר בין דרגת הטיפוח לבין שיעור הזכאות לתעודת בגרות - בשנת תשס"ז שיעור הזכאים לתעודת בגרות (מהלומדים ביב' הגרים ברשות) עמד על 64% בקבוצת מדרג הטיפוח הגבוהה, 57% בקבוצת מדרג הטיפוח הבינונית – ו-51% בקבוצת מדרג הטיפוח הנמוכה. בישובי מטרופולין ירושלים נמדד שיעור הזכאות לתעודת בגרות הגבוה ביותר במודיעין-מכבים-רעות (76%) ובמדרג יורד במבשרת ציון (75%), מועצה אזורית מטה בנימין (69%), מועצה אזורית גוש עציון (64%), מעלה אדומים (62%), מועצה אזורית מטה יהודה (60%), גבעת זאב (59%) ובית שמש (50%).

שיעור הזכאות לבגרות בישובי מטרופולין ירושלים



מקור: משרד החינוך, נתוני בגרות תשס"ז, אוגוסט 2008, ירושלים.
מקור: בנק ישראל, דין וחשבון 2007, עמ' 314.

יום שני, 22 בדצמבר 2008

דימוי ירושלים בעיניי סטודנטים

נעמי סולומון

הרבה דעות וקלישאות על העיר ירושלים נשמעו בשבועות ובחודשים האחרונים סביב הבחירות לרשויות המקומיות. פרויקט המשותף לרשות לפיתוח ירושלים, למכון ירושלים לחקר ישראל ולמוסדות האקדמיים המובילים בעיר, ערך בחודשים האחרונים מחקר מקיף בקרב אלפי סטודנטים בארץ, על מנת לבחון את גורמי המשיכה והדחייה לירושלים וממנה. זיהוי גורמים אלו עשוי לסייע בבניית כלים ובגיבוש מדיניות אשר תסייע להפוך את ירושלים לעיר מושכת יותר בעיני ציבור הסטודנטים בארץ.
הסטודנטים התבקשו לענות על שאלון בו, בין היתר, הופיעה רשימה ארוכה של תכונות המאפיינות ערים בארץ. הסטודנטים התבקשו לציין מהן חמש התכונות שבעיניהם מאפיינות מאוד את ירושלים ומהן חמש התכונות שמאוד לא מאפיינות אותה. באופן כללי הראה המחקר כי לסטודנטים שגרים או עובדים בעיר יש דעה יותר חיובית על העיר מאשר לשאר הסטודנטים. כך למשל, 56% מהסטודנטים אשר גרים בעיר חושבים כי ירושלים היא עיר יפה (לעומת 53% מהסטודנטים ביתר הארץ), 19% מהמשיבים הירושלמים חושבים שהעיר שלווה (לעומת 12%), ו-27% מהסטודנטים הירושלמים סבורים שהיא עיר משפחתית (לעומת 4% מהלא ירושלמים). כמו כן רק 29% חושבים שזו עיר חרדית (לעומת 36%) ורק 2% חושבים שירושלים היא רחוקה (לעומת 14%). עם זאת, 36% מהסטודנטים הירושלמיים חושבים כי העיר אינה נקייה (לעומת 22% בקרב אלו שאינם ירושלמים) ו-30% מהירושלמים סבורים כי היא אינה ירוקה (לעומת 23%). כמו כן 24% מהמשיבים הירושלמיים ציינו כי ירושלים היא עיר יקרה לעומת 16% בלבד משאר המשיבים. הסטודנטים אשר אינם מתגוררים בעיר תופסים אותה כיותר רב-תרבותית, רוחנית, בינלאומית ותרבותית מאשר חבריהם המתגוררים בעיר.

מקור: עיר.אקדמיה, מכון ירושלים לחקר ירושלים.

גמר בנייה למגורים בירושלים

ד"ר מאיה חושן

בעת הזאת, לאחר שבחרנו את ראש העירייה ואת מועצת העיר, הגיע הזמן לבחור לגור בעיר ירושלים.
בנייה למגורים היא תנאי בסיסי (אך לא היחידי) לבחירה בעיר. ובכן, מה התחדש בירושלים בתחום הבנייה בשנים האחרונות? בסוף שנת 2007 היו בירושלים 187,500 דירות למגורים. בשנה זו הסתיימה בעיר בנייתן של 1,762 דירות בלבד, שהיוו 6% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה בישראל (בעוד שאוכלוסיית ירושלים היוותה 10% מאוכלוסיית ישראל). לשם השוואה בתל-אביב-יפו הסתיימה בנייתן של 1,570 דירות (6%) ובחיפה 595 דירות (2%). במטרופולין ירושלים הסתיימה בנייתן של למעלה מ-2,000 דירות, מהן 999 במודיעין, 423 בביתר עילית (ישוב חרדי), 298 במעלה אדומים, 275 במודיעין עילית (ישוב חרדי) , 159 בבית שמש ו-60 במבשרת ציון.

שנת 2007 הייתה שנת שפל מבחינת גמר בנייה למגורים בירושלים. משנת 1965 ועד היום היו רק חמש שנים בהן מספר הדירות שבנייתן הסתיימה היה נמוך יותר. 1973 הייתה שנת שיא, בה הסתיימה בנייתן של 5,150 דירות. יש לציין שבתחילת שנות ה-70 הסתיימה בנייתן של דירות רבות ב"שכונות החדשות" - מעלות דפנה, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול וסנהדריה מורחבת – שנבנו באזורים שנוספו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים.

אולם, השאלה אינה רק כמה דירות נבנו אלא גם היכן. בשנת 2007 מספר הדירות הגדול ביותר שבנייתן הסתיימה היה בהר חומה - 425 דירות, ולאחריה בסדר יורד בבית הכרם - 183 דירות, בתלפיות מזרח - 159 דירות, ובבית וגן, רמת שרת ורמת דניה – 126 דירות. בשכונות הערביות מספר הדירות הגדול ביותר שבנייתן הסתיימה היה בבית חנינא – 134 דירות, בשכונות דרום העיר – ג'בל מוכבר, ערב א-סווחרה, בית צפאפה ושרפת – 113, ובסילוואן וראס אל-עמוד – 65 דירות. בסך הכל הסתיימה בשנה זו בנייתן של 1,271 דירות (72%) בשכונות יהודיות ו-467 דירות (27%) בשכונות הערביות (מיקומן של 24 דירות נוספות לא ידוע).

דירות שבנייתן הסתיימה בירושלים



מקורות:
הבינוי בישראל 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
שנתון סטטיסטי לירושלים, לשנים המתאימות, בהוצאת עיריית ירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל.

איפה בונים?

יאיר אסף-שפירא

בשנת 2007 הסתכמו כלל התחלות הבנייה בירושלים ב-2,200 דירות למגורים, בשטח כולל של 350,400 מטר רבוע (מ"ר).
בכל שכונה תנאים שונים ואפשרויות פיתוח שונות, ולכן פריסתן של התחלות הבנייה בשכונות השונות איננה אחידה. בחלק מהשכונות הוחל בבנייתן של דירות רבות, בעוד שבשכונות אחרות לא הוחל בבניית דירות חדשות כלל.
כמו בשנים האחרונות, גם בשנת 2007 הייתה שכונת הר-חומה השכונה בעלת התחלות הבנייה הרבות ביותר. בשכונה זו הוחל בבנייתן של 460 דירות, בשטח כולל של 55,700 מ"ר. התחלות בנייה בהיקף גדול נרשמו גם בבית-הכרם - קריית-משה, שם החלה בנייתן של 335 דירות בשטח כולל של 27,700 מ"ר, ובשכונת בית וגן (כולל רמת-שרת ורמת-דניה), בה הוחל בבניית 316 דירות בשטח כולל של 50,300 מ"ר, .

בדיקת התחלות הבנייה בשכונה כלשהי, ביחס לשטח הבנוי הקיים, מאפשרת לאמוד את עוצמת השינוי העובר על שכונה זו. שכן בניית אותו מספר יחידות דיור חדשות תחולל בשכונה קטנה שינוי גדול יותר מאשר בשכונה גדולה. הנתונים מצביעים על כך שהשינוי הגדול ביותר מבחינת בנייה חדשה, מתחולל בשכונת הר-חומה, בה מגיע שטח הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2007, לכדי 32% (כשליש) משטח הדירות הקיימות בשכונה. קל להבין זאת, שכן שכונת הר חומה נמצאת עדיין בבנייה מאסיבית. שכונות נוספות, בהן שטח התחלות הבנייה עולה על 5% משטח הבינוי הקיים הן טלביה (15%), גבעת-שאול (10%), בית וגן (9%), גוננים - סן-סימון (8%), ושערי-חסד - נחלאות (6%).

התחלות בנייה למגורים בשנת 2007, כאחוז מהשטח הבנוי למגורים בסוף 2006
מקורות הנתונים:
הבינוי בישראל 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
נתוני ארנונה מעיריית ירושלים 2006

יום חמישי, 18 בדצמבר 2008

גשם, רד כבר גשם

מיכל קורח


שנת 2007/08 הוכרזה כשנת בצורת, בשל כמות הגשם המעטה שירדה. יש לקוות שהחורף הנוכחי יהיה גשום יותר. מנתונים שהתפרסמו על ידי השירות המטאורולוגי עולה שאוקטובר 2008 היה אחד מחודשי אוקטובר היותר גשומים ב-60 השנים האחרונות. פרק הגשם המשמעותי היה ב-29-22 לחודש.

אולם הגשם שירד התאפיין בשונות אזורית גדולה. בצפון הארץ ובמישור החוף נמדדו 80-40 מ"מ גשם, כמויות שהן פי 3-1.5 מהממוצע הרב שנתי לחודש זה. יישובים בהם נמדדו כמויות גשם גדולות יחסית הם: נווה יער – 102 מ"מ, בהשוואה לממוצע רב שנתי של 23 מ"מ בחודש אוקטובר, מצפה חרשים – 60 מ"מ, בהשוואה ל- 38 מ"מ בממוצע רב שנתי לחודש אוקטובר. כמות גשם חריגה במיוחד נמדדה באוניברסיטת חיפה – 88 מ"מ גשם, ביממה אחת, ב-22.10, בפרק זמן של שעה אחת בלבד (20:00-19:00). זוהי הכמות השעתית הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל.

בירושלים נמדדו 33 מ"מ גשם באוקטובר, בעוד הממוצע הרב שנתי לחודש זה הוא 18 מ"מ. הממוצע הרב שנתי בירושלים הוא 554 מ"מ. בשני אזורים במחוז ירושלים נמדדו כמויות גשם גדולות – בבית ג'מאל (מנזר סמוך לבית שמש) – 66 מ"מ במשך החודש, בעוד הממוצע הרב שנתי לחודש זה הוא 20 מ"מ. בקיבוץ נתיב הל"ה נמדדו 32 מ"מ ביממה אחת, ב-25.10.
אזור נוסף בו נמדדה כמות גשם חריגה בחודש אוקטובר הוא סדום - 26 מ"מ גשם, בעוד הממוצע הרב שנתי בחודש זה הוא 2 מ"מ בלבד.






מקור: השירות המטאורולוגי.

רכבת הרים

איתן בלואר


בשנת 1892 הגיעה הרכבת הראשונה מיפו לירושלים. תוואי הרכבת עבר במעלה נחל שורק ונחל רפאים והנסיעה ארכה 4 שעות, לעומת יומיים עד אז (בעגלות וברגל) . עד שנת 1967 היתה הרכבת אמצעי התחבורה הנוח והמהיר ביותר לירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים נפתח בכביש ירושלים-תל-אביב (כביש ארצי מס' 1) הקטע שבין שער הגיא לבן-שמן. פתיחת קטע זה בתחילת שנות ה-70 קיצרה משמעותית את משך הנסיעה לעיר (מ-90 דקות ל-50 דקות) .
פתיחת הקטע החדש בכביש מס' 1, יחד עם העליה במספר כלי הרכב (פרטיים וציבוריים) במהלך שנות ה-70, גרמו לירידה במספר הנוסעים ברכבת לירושלים וממנה. בשנת 1972/73 סך כל הנוסעים (נכנסים ויוצאים מירושלים) ברכבת היה 574,850 נוסעים, כעבור עשור (1984/85) מספרם ירד ל- 94,600 ול-73,300 נוסעים בשנת 1997. עקב מיעוט בנוסעים והידרדרות מצב המסילה, הוחלט בשנת 1998 להפסיק את תנועת הרכבות לירושלים וממנה.
בתחילת שנות ה-2000 שודרג תוואי המסילה הקיים לאורך נחל שורק. זמן הנסיעה בקו המשודרג ארוך יחסית לנסיעה בכביש ועומד על 80 דקות. בשנת 2006 נסעו ברכבת 659,000 נוסעים, ומספרם ירד ל-412,600 בשנת 2007.
בימים אלו עמלים על הקמת תוואי רכבת נוסף לירושלים. קו זה יעבור בנתב"ג ובמודיעין בואכה ירושלים. משך זמן הנסיעה הצפוי בקו זה הוא 28 דקות ובכך יסייע לצמצום גודש התנועה בכניסה לירושלים ולתל אביב. אולם, הקמת קו זה מעוררת חילוקי דעות רבים, בשל עלותו הגבוהה ובשל הפגיעה סביבתית שעלולה להיגרם לגן לאומי הרי יהודה. לאחרונה הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא מתכוון להתנגד לפרויקט בתוואי זה.


מקורות:
נתוני רכבת ישראל, 2007
אילן סלומון, השקעות ציבוריות בגשרים, באספלט ובמסילות ברזל בירושלים, 40 שנה לירושלים, בעריכת אורה אחימאיר ויעקוב בר סימן טוב, מכון ירושלים לחקר ישראל (בדפוס).

התחלות בנייה קטנות

יאיר אסף-שפירא

אוקטובר 2008

התחלות הבנייה הן מדד מקובל לעוצמת הפיתוח של יישוב, ולכיווני הפיתוח שלו בשנים הקרובות. בשנת 2007 החלה בירושלים בנייתם של מבנים בשטח כולל של 422,200 מטר רבוע (מ"ר). עיקר הבנייה (83%) היא למגורים, בשטח כולל של 350,400 מ"ר, ומיעוטה לשימושים אחרים: בנייני ציבור (11%), הארחה, מסחר ושרותים עסקיים (3%), ותעשייה (3%).
לשם השוואה, בשנת 2007 החלה בתל-אביב - יפו בנייה בשטח של 534,200 מ"ר, ובחיפה בשטח של 66,600 מ"ר. היישובים בהם החלה בנייה בהיקף של מעל 200,000 מ"ר היו תל-אביב - יפו, ירושלים, נתניה, אשדוד, ראשון-לציון, ופתח תקווה.
התחלות הבנייה למגורים בירושלים היו של דירות בגדלים שונים, אך עיקרן היה דירות בגודל 4-5 חדרים. 76% (1,670 דירות) מהתחלות הבנייה למגורים בעיר היו של דירות בגודל זה. דירות של 4-5 חדרים מתאימות לרוב למשפחות, אך ישנם מי שמחפשים דירות קטנות יותר. מסתבר שלאלו קשה יותר למצוא את מבוקשם בירושלים. התחלות בנייה של דירות קטנות, בנות 1-2 חדרים, היוו בירושלים רק 6% (134 דירות). ברוב הישובים הגדולים, בני 10,000 תושבים ומעלה, שסביב העיר - מבשרת-ציון, מעלה-אדומים, וביתר עילית, לא היו כלל התחלות בנייה של דירות קטנות. ייתכן כי מי שמחפש דירה חדשה קטנה בסביבות ירושלים יוכל למצוא אותה בגבעת-זאב, בה 30% מהתחלות הבנייה למגורים (43 יחידות) היו של דירות בנות 1-2 חדרים.
התחלות הבנייה של דירות קטנות היוו חלק גבוה מסך-כל התחלות הבנייה בישובים: רמת-גן (36% מכלל התחלות הבנייה למגורים), תל-אביב - יפו (15%), בני-ברק (15%), וכאמור גבעת זאב (30%).

התחלות בנייה בירושלים ובתל-אביב - יפו, לפי מספר חדרים בדירה, 2007

מקור: הבינוי בישראל 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חבורת הזבל

מיכל קורח


הפסולת היא תוצר בלתי נמנע של החברה האנושית המודרנית. הגידול הדמוגרפי, העלייה ברמת החיים וברמת הצריכה, יחד עם שינוי בהרגלי הצריכה - למשל שימוש תכוף באריזות ובמוצרים חד פעמיים – גרם לעלייה בכמות הפסולת המיוצרת בישראל.
קצב גידול כמות הפסולת בישראל (5% בשנה) גבוה מקצב גידול האוכלוסייה (2% בשנה). פירושו של דבר שמדי שנה גדלה הן האוכלוסייה, והן כמות הפסולת הממוצעת שמייצר כל תושב.
מסקר שבחן את הרכב הפסולת המוצקה בשנת 2005 עולה שפלסטיק (45%), נייר וקרטון (28%) מהווים את עיקר נפח הפסולת.

טיפול לא נכון בפסולת עלול לגרום בראש ובראשונה לזיהום מאגרי המים והקרקע (בשל חילחול חלק ממרכיבי הפסולת לקרקע ולמי התהום), למפגעים נופיים קשים, למפגעי ריח ולזיהום אוויר.

בשנת 2007 יוצרו בישראל כ-6.9 מיליון טון פסולת עירונית ותעשייתית. כמות הפסולת היומית הממוצעת לנפש עמדה על 1.6 ק"ג (שהם 577 ק"ג לנפש לשנה). כמות הפסולת היומית הממוצעת לנפש בירושלים - 1.3 ק"ג - נמוכה במקצת מזו שבישראל (1.6 ק"ג), ובחיפה (1.8 ק"ג) ונמוכה באופן משמעותי מבתל-אביב - 2.5 ק"ג.
כמות הפסולת הממוצעת ליום לנפש בירושלים היתה 1.3 בשנת 2000 ונותרה דומה בשנת 2007. בתל אביב חלה בשנים אלו ירידה ניכרת מ-3.3 ק"ג ל-2.5 ק"ג, בעוד שבחיפה חלה עלייה קלה מ-1.6 ק"ג ל-1.8 ק"ג.

מבין העיריות נמדדה כמות הפסולת היומית הממוצעת לנפש הגבוהה ביותר באילת (3.2) ובטבריה (2.8). יש לשער שכמות הפסולת הגבוהה יחסית לנפש, נובעת, בין היתר, מהימצאותם של בתי מלון רבים ואוכלוסייה קטנה יחסית בערים אלו.
ככלל במועצות האזוריות כמות הפסולת היומית לנפש גבוהה - ברמת נגב, בקעת בית שאן, עמק הירדן והגליל העליון עמדה כמות הפסולת היומית הממוצעת לנפש על כ-4 ק"ג. כמות הפסולת הגבוהה נובעת מהיקף גדול של שטחים חקלאיים ואזורי תעשיה – המייצרים פסולת רבה - ביחס להיקף האוכלוסייה.

כמות הפסולת היומית הממוצעת לנפש, ביישובים נבחרים, 2007




מקור: האגף לטיפול בפסולת מוצקה, המשרד להגנת הסביבה.

נוצרים בירושלים

אביאל ילינק

האוכלוסייה הנוצרית בירושלים מונה היום כ-15,000 נפש ומהווה 2% מאוכלוסיית העיר. בשנת 1946 היה מספרם של הנוצרים בעיר 31,000 נפש והם היוו כ-19% מאוכלוסייתה. אך מאז חלה ירידה במספרם, זאת בעיקר בעקבות המלחמות בין ישראל למדינות ערב והסכסוך הישראלי-פלסטיני שהביא רבים מהם להגר לחו"ל. בנוסף, החברה הנוצרית בישראל מתאפיינת בשיעור פריון (מספר הלידות הממוצע לאישה) נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית והמוסלמית. שיעור הפריון בחברה הנוצרית עומד על 2.14 לעומת שיעור פריון של 2.75 באוכלוסייה היהודית ושיעור פריון של 4 בקרב האוכלוסייה המוסלמית.
האוכלוסייה הנוצרית בארץ מורכבת משתי קבוצות עיקריות: נוצרים ערבים ונוצרים לא ערבים. קבוצת הנוצרים הלא ערבים מורכבת מנזירים, סגל כמורה ועובדי מנהלה שמוצאם מחו"ל, עולים יוצאי חבר המדינות (בעיקר קרובי משפחה של יהודים מחבר המדינות) ועובדים זרים אשר קיבלו מעמד של תושב. בירושלים הקבוצה הדומיננטית בקרב הנוצרים היא הנוצרים הערבים. קבוצה זו מונה כ-12,500 נפש ומהווה כ-83% מהנוצרים בעיר לעומת קבוצת הנוצרים הלא ערבים המונה כ-2,600 נפש ומהווה כ-17% מהנוצרים בעיר.
כ-44% מהנוצרים בירושלים מתגוררים בתוך תחומי העיר העתיקה שם הם מונים כ-6,500 נפש, מהם כ-4,000 מתרכזים ברובע הנוצרי וכ- 2,500 ברבעים המוסלמי והארמני. מוקד גדול נוסף של מגורים של נוצרים בירושלים היא שכונת בית חנינא שבה מתגוררת כ-15% מאוכלוסיית הנוצרים בעיר (2,300 נפש). ריכוזים קטנים יותר של אוכלוסייה נוצרית הם שועפט (כ-5% מהאוכלוסייה הנוצרית בעיר), בית צפאפה (4%), א-טור (3.5%) ובאב-א-זהארה (כ-3%). כ-26% מהאוכלוסייה הנוצרית מפוזרת בשאר שכונות העיר. אחד המאפיינים של האוכלוסייה הערבית הנוצרית בירושלים הוא גילה המבוגר יחסית, המתבטא בגיל חציוני (הגיל שחצי מהאוכלוסייה צעירה ממנו וחצי מבוגרת ממנו), הגבוה באופן משמעותי ביחס לשאר קבוצות האוכלוסייה בעיר. הגיל החציוני של הערבים הנוצרים בירושלים הוא 34 לעומת האוכלוסייה המוסלמית שגילה החציוני הוא 19 והאוכלוסייה היהודית שגילה החציוני הוא 25.

נוצרים בשכונות ירושלים



מקורות:
בן אריה, י., "ירושלים בתקופת המנדט – העשייה והמורשת", בתוך יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט, משכנות שאננים, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2003.
שנתון סטטיסטי לישראל מס' 58, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2007.
נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל

מפתח לתעסוקה (חלק ב')

מיכל קורח

כפי שנכתב בעבר, פועלת בירושלים מאז נובמבר 2006 תכנית "מפתח - מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים" שמטרתה לסייע לדורשי עבודה במגזר החרדי להשתלב במעגל העבודה. מאז הפעלת התכנית בירושלים (בנובמבר 2006) ועד היום פנו אליה כ-2,720 איש, 64% מהם הגיעו לראיונות.
בקרב המרואיינים היו 1,300 נשים (75%) ו-430 גברים (25%). לאחר הראיון ובהתאם לצורך קיבלו הפונים ייעוץ אישי, הכוונה, סיוע בכתיבת קורות חיים ומידע לגבי מקומות עבודה. מקרב הפונים שקיבלו שרות במרכז, 586 איש הושמו בעבודה (השמות ישירות ועקיפות) – שיעור ההשמה עמד על 33% – 35% בקרב הנשים ו-28% בקרב הגברים.
התכנית מלווה במחקר הערכה המבוצע על ידי משרד התמ"ת, וניתן ללמוד ממנו, בין היתר, על מאפייני הפונים לתוכנית. נתוני המחקר מצביעים על כך שניכרים הבדלים בין מאפייני הנשים ומאפייני הגברים שקיבלו שירות במרכז.
בקרב הנשים ניכר ביקוש רב לצאת לעבודה בגילאים הצעירים, בעוד בקרב הגברים הביקוש הוא בגילים המבוגרים יותר - 70% מהנשים הן בנות 29-18, לעומת 35% מהגברים. לעומת זאת 65% מהגברים הם בני 30+ לעומת 30% מהנשים. הסיבה להבדלים אלו נעוצה בכך שבחברה החרדית, לאחר הנישואים, על פי רב, הנשים יוצאות לעבוד ואחראיות לפרנסת המשפחה, בעוד שהגברים מקדישים את מרבית זמנם ללימודים בכולל. בגילאים המבוגרים יותר ניכר ביקוש רב יותר בקרב הגברים לצאת לעבודה, ככל הנראה בשל העלייה במספר הילדים והצורך לסייע בפרנסת המשפחה.
הבדל נוסף קיים בהשכלה הכללית (השכלה שאינה תורנית ומכוונת לשוק העבודה) - 80% מהנשים הן בעלות השכלה על-תיכונית או מקצועית, לעומת 38% בלבד מהגברים. עם זאת מרבית הגברים הם בעלי השכלה תורנית, ו-98% מהם למדו או עדיין לומדים לימודים תורניים.

מרואיינים בתכנית מפתח בירושלים לפי מגדר וגיל

מקורות:נתונים שהתקבלו מ"מפתח".
חגית סופר-פורמן, מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.