יום שישי, 22 באוגוסט 2008

לשנה הבאה בירושלים

ד"ר מאיה חושן

כשהוקמה מדינת-ישראל, ירושלים הוכרזה כבירתה והוחל ביישום מדיניות לאומית של הגדלת האוכלוסייה בירושלים. במסגרת מדיניות זו הופנו לירושלים גלי-עלייה בידי גורמים ממשלתיים. מרבית העולים באותה תקופה הגיעו חסרי-כול והוכוונו ליישובים על-פי יעדים לאומיים, ולאו דווקא על פי העדפותיהם שלהם. לקראת סוף שנות ה-60 מרבית העולים הגיעו מארצות הרווחה, הם היו בעלי משאבים כלכליים ולכן בחרו בעצמם את מקום-מגוריהם וכמעט שלא היו נתונים להכוונה ממשלתית ממוסדת.

תפנית חדה במגמת העלייה הסתמנה עם בואו של גל העלייה הגדול מחבר המדינות, שהחל בספטמבר 1989. אלו הגיעו אמנם חסרי משאבים כלכליים, אך קבלו סל קליטה ממדינת ישראל ולכן בחרו עצמאית את מקום מגוריהם לפי העדפותיהם ויכולותיהם. רק שיעור נמוך מהעולים מחבר המדינות בחר להתגורר בירושלים, בעיקר בשל מחירי הדיור הגבוהים ואופי התעסוקה – שירות ציבורי שמתבסס רבות על שימוש בשפה העברית שאינה שגורה בפיהם של עולים חדשים.

בהשוואה לשנות ה-90, חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים להשתקע בירושלים (מכלל העולים לישראל), אלא שמספרם האבסולוטי קטן. שינוי זה נובע בעיקר מן העלייה בחלקם היחסי של העולים המבוססים כלכלית. ניתן לשער שבממשם עלייה, בוחרים העולים בירושלים האטרקטיבית עבורם כבירת ישראל וכמרכז הרוחני והדתי של העם היהודי. הריכוז הגדול בירושלים של וותיקים שעלו מארצות הרווחה מקל על הקליטה בעיר של העולים החדשים, משום שלרבים מהם יש קרובים או חברים שגרים בעיר והם מסייעים להם בתקופת הקליטה הקשה.

בשנים 2000-2006 בחרו להשתקע בירושלים 19,200 עולים חדשים (לא כולל אזרחים ישראלים חוזרים). העולים לירושלים היוו 9% מהעולים לישראל, לעומת 6% שבחרו בחיפה ו- 5% שבחרו בתל אביב יפו. בשנים 2000-2006, כ-5,400 מהעולים לירושלים עלו ממדינות חבר העמים, 4,561 מארה"ב, 3,300 מצרפת, 1,041 מבריטניה, 688 מארגנטינה, 468 מקנדה, 292מאיראן וכל השאר מכל כנפי עולם.

עולים, לפי ארצות מוצא בשנים 2000 – 2006

מקורות:
משה ליסק, "ירושלים כראי של החברה הישראלית", בתוך: ירושלים החצויה 1948 – 1967, אבי בראלי (עורך), יד יצחק בן-צבי, ירושלים, (1994) עמ' 16- 22;
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום רביעי, 20 באוגוסט 2008

Just The Facts

מכון ירושלים לחקר ישראל מפרסם טור דו שבועי חדש בעיתון המקומי של Jerusalem Post בשם In Jerusalem
הטור יעסוק בנתונים ועובדות סטטיסטיות מעניינות הקשורות לאספקטים שונים של החיים בירושלים.
לחצו רשימת הטורים (באנגלית) באתר המכון

The Jerusalem Institute for Israel Studies has begun publishing a new biweekly column in the local newspaper of the "Jerusalem Post" called "In Jerusalem". The column presents interesting statistical facts regarding different aspects of life in Jerusalem
Click for the columns in the JIIS site

יום שלישי, 19 באוגוסט 2008

יומן פעילות יולי 2008

כנס לדיון במסמך "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי", טור דו שבועי המתחיל להתפרסם בג'רוזלם פוסט, העלאת אודיו של הרצאות במכון ירושלים, ונתונים חדשים מהשנתון הסטטיסטי שעדיין לא יצא לאור - כל זאת ועוד ביומן הפעילות האחרון של מכון ירושלים לחקר ישראל.

יום שישי, 15 באוגוסט 2008

תושבי חוץ ומחירי הנדלן בעיר

אביאל ילינק

בשנה החולפת המשיכו מחירי הדירות והקרקעות בירושלים לעלות, והגיעו לממדים שלא נראו עדיין בבירה. עלייה זו ניכרת בעיקר בשכונות העיר הפנימית שבהן נרשמו עליות מחירים שנעו סביב 10% ואף יותר בנכסים מיוחדים, וזאת לאחר עליות של כ-20% בשנתיים שלפני כן.

באופן כללי, מרבית הבנייה החדשה היוקרתית למגורים בירושלים פונה לתושבי חוץ. קניית דירות על ידי תושבי חוץ היא תופעה ותיקה, אך היא נמצאת בנסיקה בשנים האחרונות. על פי אחת ההערכות כ-14% מהדירות שנמכרו במרכז העיר בשנת 2006 נרכשו על ידי תושבים זרים. מצב זה חריף יותר בשכונות העיר הפנימית: נחלאות, רחביה, טלביה, קטמון הישנה, המושבה הגרמנית, ורוממה, שבהן מעל 20% מהדירות שנמכרו בשנה האחרונה, נרכשו על ידי תושבי חוץ.

פעילותם של תושבי החוץ בתחום הנדל"ן היא לא תופעה ירושלמית אלא כלל ארצית. בשנת 2006 רכשו תושבי חוץ 4,932 דירות בישראל שהן 6% מכל העסקאות לרכישת דירה שנעשו באותה שנה. למרות זאת, ירושלים מהווה מוקד ראשי לתופעה זו כאשר 30% מהעסקאות הללו נעשו בירושלים (1,480 תושבי חוץ רכשו בשנה זו דירה בעיר). לא ידוע אמנם כמה מתושבי החוץ החליטו לעלות לארץ, אך חלקם באים לארץ לתקופות קצרות בקיץ ובחגים ודירתם נותרת ריקה במהלך שאר חודשי השנה. תושבי החוץ מעדיפים את השכונות היקרות יותר בעיר והם גורמים לעלייה משמעותית במחירי הדירות. דירה שרכשו בירושלים תושבי חוץ בשנת 2006 עלתה 1.6 מיליון שקל בממוצע, בעוד דירה שרכשו ישראלים בירושלים באותה שנה עלתה בממוצע 751 אלף שקל בלבד.

דווקא בחודשים האחרונים ניכרת האטה בתופעה זו ואנשי נדל"ן בעיר מספרים על ירידה במספר תושבי החוץ שקונים דירות בעיר. אלה מייחסים את הירידה בהיקף המכירות להיחלשות הדולר מול השקל, למשבר המשכנתאות בארה"ב ולזעזוע בשווקים העולמיים המקשה עליהם כיום לרכוש דירות בעיר כבעבר.

מקורות:
בסוק מוטי, "זרים רכשו ב-2006 כ-5,000 דירות ב-1.3 מיליון שקל בממוצע", הארץ, 1.11.07
לוירר יונתן, נתונים על דירות רפאים בירושלים, הוכן לכנס "למי הזכות לירושלים", משכנות שאננים, דצמבר 2007.
מירובסקי, אריק, "ירושלים – זרם תושבי החוץ נחלש", אתר האינטרנט The Marker, 17.4.08.
ראיון עם ממלא מקום מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אסף ויטמן, 20.3.08
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר מחירי דירות, מתוך אתר משרד הבינוי והשיכון

יום שני, 11 באוגוסט 2008

החרדים רוצים ללמוד

מאת ד"ר דן קאופמן

פורסם בעיתון הארץ בתאריך 7/8/2008

החלטתה של שרת החינוך יולי תמיר, שלא לחייב את הציבור החרדי בלימודי ליבה, מעוררת את השאלה עד כמה השמטת מערך הליבה מתוכנית הלימודים פוגעת בסיכוייו של צעיר חרדי להשתלב בשוק העבודה, אם וכאשר יחפוץ בכך. ההחלטה נבעה מעמדתה של תמיר, שלפיה לא ניתן לכפות לימודים על מי שאינו מעוניין בכך. יש לשער כי עמדה זו התגבשה, בין השאר, בעקבות שיחותיה עם מנהיגי הציבור החרדי, ובכלל זה עם חברי הכנסת המייצגים אותם. נשאלת השאלה, באיזו מידה מנהיגי הציבור החרדי ודובריו אכן משקפים את רצונה של הקבוצה המגוונת והמורכבת שהם מייצגים. המציאות מלמדת כי רבים מהחרדים היוצאים מהכוללים לשוק העבודה מגלים שהיעדר השכלה בתחומי הליבה מקשה עליהם לרכוש השכלה גבוהה. חרדים המשתלבים במקומות עבודה מגלים עד מהרה כי השכלה גבוהה היא תנאי הכרחי להתקדמות. מחקר שנערך באחרונה במכון ירושלים לחקר ישראל בחן את עמדותיהם של גברים חרדים צעירים בנוגע ללימודים גבוהים, ומיפה את החסמים העומדים בדרכם של אלו המעוניינים ברכישת השכלה זו. המחקר, שנערך על ידי אסף מלחי, בצלאל כהן ואנוכי, הקיף יותר מ-500 נשאלים בגילאי 20-30 - חלקם (355) סטודנטים חרדים הלומדים במכללות חרדיות, וחלקם (165) אינם סטודנטים, אך לומדים בכוללים או עובדים בעבודות שונות. מהמחקר עולה כי כ-59% מהנשאלים שאינם סטודנטים היו בעלי מוטיווציה ללמוד לימודים גבוהים. רוב הנשאלים טענו כי היו מעוניינים או מעוניינים מאוד ללמוד אנגלית (78%), מחשבים (80%) ומתמטיקה (63%), במקביל ללימודיהם התורניים. 65% מהמשיבים שאינם סטודנטים טענו כי בהינתן סיוע כספי ללימודים ולמחיה, היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה. היעדר השכלה בלימודי הליבה היה רק אחד מהגורמים שהזכירו המשתתפים כחסמים העומדים בפניהם ברכישת השכלה. רוב הסטודנטים החרדים שרואיינו היו בני 25 ויותר, נשואים והורים לילדים. פרסנתם של כמה מהם נמוכה מהממוצע במשק. במצב כזה יש קושי של ממש לצאת ללימודים גבוהים, ללא סיוע כספי. מעניין במיוחד לציין כי מרבית הנשאלים ייחסו לרבנים השפעה מועטה ביותר על עצם החלטתם לצאת ללימודים, או על בחירת תחום הלימודים. ואולם ממצאי המחקר מראים כי רבים בציבור החרדי נפגעים מהיעדר ידע בתחומי הליבה. לכן, יש לחשוב מחדש על סוגיה זו. חשוב לזכור כי הניסיון להימנע מכפייה גורר בעצמו סוג של כפייה, שכן השכלה כללית רחבה נמנעת מחרדים רבים המעוניינים בה. פתרון אפשרי לבעיה הוא יצירת מסגרות ללימודי ליבה, שיפעלו מחוץ לישיבות.





הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל ומרצה במכללת ספיר





יום שישי, 8 באוגוסט 2008

כיפה סרוגה

יאיר אסף-שפירא

ברוב המחקרים שאנו עורכים, אנו מחלקים את תושבי ירושלים לקבוצות, שכן ברוב המקרים אין משמעות לממוצע העירוני מכיוון שהקבוצות שונות זו מזו במאפייניהן. כך לדוגמה אנו בודקים את מאפייני האוכלוסייה היהודית בנפרד מאלו של האוכלוסייה הערבית, ואת האוכלוסייה היהודית החרדית בנפרד מזו שאינה חרדית. מובן שבקרב כל קבוצה ישנן תת-קבוצות רבות, אך לרוב אין לנו כלים סטטיסטיים אמינים על-מנת להבחין ביניהן ולאפיין אותן בנפרד זו מזו. אחת הקבוצות הללו היא היהודים הדתיים שאינם חרדים.

28% מתושבי ירושלים היהודים בני 20 ומעלה הגדירו את עצמם בשנים 2004-2006, כדתיים, או מסורתיים-דתיים (לא חרדים). בישראל הגדירו את עצמם בצורה דומה 22% מבני 20+. בערים הגדולות האחרות (תל-אביב-יפו, חיפה וראשון-לציון) היה שיעור הדתיים נמוך יותר, ועמד על 13%-14%.

בחינה נוספת של קבוצה זו אפשרית לפי זרם החינוך הייחודי לה - החינוך הממלכתי-דתי. בקרב זרמי החינוך העברי בעיר, החינוך הממלכתי-דתי הוא הקטן ביותר. 18% (25,700) מהתלמידים במערכת החינוך העברי בירושלים למדו בשנת תשס"ז בחינוך הממלכתי-דתי, לעומת 22% בחינוך הממלכתי, ו-59% בחינוך החרדי העירוני. אחוז נוסף למד בחינוך המיוחד.

את האוכלוסייה החרדית ניתן לאפיין לעיתים לפי דפוסי הצבעה בבחירות. לא כך לגבי האוכלוסייה הדתית שאינה חרדית. עם זאת, בבחינת שיעורי ההצבעה למפלגת האיחוד הלאומי-מפד"ל לפי שכונות, נמצא דמיון לפרישה המרחבית של האוכלוסייה הדתית. בבחירות לכנסת שנערכו בשנת 2006, שיעור ההצבעה לאיחוד הלאומי-מפד"ל בירושלים (12%) היה גבוה משמעותית מהשיעור בישראל (7%). השכונות בהן שיעורי ההצבעה למפלגה זו היו הגבוהים ביותר היו קרית משה (39%), הר חומה (38%), גבעת מרדכי (37%), הרובע היהודי (31%), וגבעת שאול (26%).

יהודים בני 20+ בירושלים, לפי דתיות, 2004-2006

מקורות:
הסקר החברתי 2006, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
שנתון סטטיסטי לירושלים 2005/6, מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים;
אתר האינטרנט של הכנסת.

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל

הגירה פנימית בין מחוזות: 1967-2007

ד"ר מאיה חושן

החל בסוף שנות ה- 70 הלך והתגבש סביב ירושלים מטרופולין דו-לאומי יהודי-ערבי. התפתחותו של המטרופולין היא תוצאה של תהליך פרבור המתבטא במעבר של אוכלוסייה ושל פעילות כלכלית מירושלים לישובים הסובבים אותה.

במקביל התפתחו והתחזקו, בין ירושלים לבין היישובים הסובבים אותה, זיקות בתחומים רבים ומגוונים שביניהם: פעילות כלכלית, פעילות תרבותית ודתית, תשתיות, תיירות וניידות אוכלוסייה - הגירה ויוממות. זיקות אלו הופכות את המטרופולין למרחב תפקודי המשותף בין העיר לבין היישובים סביב לה. לכן קשה לנתק את המתרחש בתחום השיפוט של העיר, מהמתרחש במרחב המטרופוליני הסובב אותה, המורכב מיישובים רבים.

נתונים על ההגירה מירושלים מדגימים את תהליך התפתחותו של המטרופולין היהודי סביב ירושלים. כך נמצא שחלקם של המהגרים היהודים מירושלים ליישובים הסמוכים לעיר (מחוז ירושלים ויהודה ושומרון) עלה מ - 6% מכלל העוזבים את העיר בשנים 1967-1976 ל– 32% בשנים 1977-1986 , ל–45% בשנים 1987-1996, ול–51% בעשור האחרון. כלומר, לאחרונה מחצית מן התושבים שעזבו את ירושלים, למעשה נשארו לגור בסמוך מאוד אליה, ביישובים הסובבים אותה.

הגראף המציג את מאזן ההגירה בין ירושלים לאזורי הארץ השונים מצביע אף הוא על אותה מגמה של מטרופוליניזציה – כאשר מאזן ההגירה השלילי של ירושלים עם היישובים הסמוכים אליה, מחוזות ירושלים ויו"ש, הולך והופך יותר ויותר גבוה – כלומר גדל ההפרש בין מספר היוצאים מירושלים ליישובי המטרופולין לבין מספר הנכנסים לעיר מיישובים אלו. השוואה עם כיווני הגירה מירושלים לאזורים אחרים בארץ מלמדת שבארבעה העשורים האחרונים לירושלים מאזן הגירה חיובי עם מחוזות חיפה, הצפון והדרום ואילו מאזן ההגירה עם מחוזות תל אביב והמרכז הוא שלילי ובעשור האחרון הוא במגמת עלייה.

מאזן הגירה בין ירושלים לבין אזורי הארץ השונים

מקור: עיבודים לנתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים, בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל ועירית ירושלים, לשנים המתאימות
לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל

יום ראשון, 3 באוגוסט 2008

מאבדים את ירושלים?



קובי מיכאל, חוקר ועמית במכון ירושלים התראיין לעיתון מקור ראשון בנושא גדר ההפרדה. בכתבה מתאר ד"ר מיכאל את הנזקים הבטחוניים של גדר ההפרדה ומתווה את האלטרנטיבות העומדות מול הממשלה בקבלת החלטה בנושא.
לכתבה המלאה

יום שישי, 1 באוגוסט 2008

מאזן הגירה של אוכלוסייה יהודית לירושלים

ד"ר מאיה חושן

מאזן ההגירה לירושלים הוא אחד הנושאים הבולטים בשיח הציבורי ובשיקולים של קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בירושלים ובישראל. זאת משום שמאזן ההגירה הוא הגורם הראשי שעליו ניתן להשפיע במדיניוּת מכוונת, ונוכח ההבנה שמאזן-הגירה חיובי של אוכלוסייה יהודית הוא האמצעי לחיזוק העיר ולשמירה על הרוב היהודי בה. שכן, לעומת ההגירה, יכולת ההשפעה על שינוי שיעורי הריבוי הטבעי היא מוגבלת, ונותנת את אותותיה אך ורק בטווח הארוך.

בחינת מאזני ההגירה של האוכלוסייה היהודית מצביעה על ארבע תקופות עיקריות של הגירה לירושלים מאז 1967:

בתקופה הראשונה, בין השנים 1972-1968, היו מאזני-הגירה חיוביים נמוכים של כ-800 נפש בממוצע בכל שנה.

בתקופה השנייה, בין השנים 1978-1973, היו מאזני-הגירה חיוביים גבוהים של 2,000-1,000 נפש בשנה, שבאו במקביל לתנופת בנייה בשכונות החדשות. אולם בסוף התקופה חלה ירידה בהיקף המאזן החיובי.

בתקופה השלישית, בין השנים 1987-1979, היו מאזני-הגירה שליליים של 600- נפש בממוצע בכל שנה.

בתקופה הרביעית, בין השנים 2007-1988, חלה עלייה ניכרת במאזן ההגירה השלילי. בשנת 1988 הראה המאזן -1,100; הוא עלה לכדי 5,600- בשנת 1992 והגיע עד כדי 7,600- בשנת 1997 וכדי -8,200 בשנת 2000. בשנים הבאות הצטמצם מעט מאזן ההגירה השלילי ועמד על 5,800- בשנת 2005 ועל 6,400- בשנת 2007.

בבחינה של כיווני ההגירה מסתבר שככל שעוברות השנים גדל שיעור המהגרים מירושלים לישובי המטרופולין שלה, המקיימים איתה זיקות של עבודה, לימודים, בילוי ועוד. בשנים האחרונות כ 50% מהעוזבים את ירושלים עוברים לגור בישובי המטרופולין, ועל כך בטור הבא.

מאזן הגירה לירושלים (יהודים)

מקור לנתונים: השנתון הסטטיסטי לירושלים בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל ועירית ירושלים, לשנים המתאימות
לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל