יום רביעי, 25 ביוני 2008

בתנועה מתמדת

מיכל קורח

מידי יום בשעות הבוקר ישנם עומסי תנועה בכניסות לירושלים. עומסי תנועה אלו נוצרים בשל כניסתם של אלפי כלי רכב של אנשים המתגוררים ביישובים סביב ירושלים, ומגיעים אל העיר לצורכי תעסוקה, לימודים, קניות ועוד.

נתוני ספירות תנועה מצביעים על כך שבשנת 2007 נכנסו לירושלים (בכבישים שבהם התבצעה ספירה נפרדת לכל כיוון נסיעה: ממחלף הראל, ממחלף אדומים, מצומת עטרות ומצומת שמואל, הסמוכה לגבעת זאב) בימים ראשון-חמישי, שהם ימי העבודה, 93,900 כלי רכב בממוצע מידי יום. בימים שישי-שבת נכנסו 59,200 כלי רכב בממוצע מידי יום.

מבין ימי השבוע, בימים שלישי ורביעי נכנס מספר כלי הרכב הגבוה ביותר - 95,100 בממוצע מידי יום. שעות העומס הן 9:00-7:00 בהן נכנסו לעיר 6,400 כלי רכב בממוצע בשעה, וכן 17:00-15:00 - 5,000 כלי רכב בממוצע בשעה.
מבין הכבישים שצויינו לעיל, מספר כלי הרכב הגבוה ביותר נכנס מכביש מס' 1 - כביש ירושלים-תל-אביב (ממחלף הראל, הסמוך למבשרת ציון) - 47%. 45,100 כלי רכב בממוצע מידי יום בימים ראשון-חמישי ו- 26,400 כלי רכב בממוצע מידי יום בימים שישי-שבת.

יש לציין שבנוסף לנתונים שצויינו לעיל נכנסים בממוצע לעיר מידי יום עוד כ-50,000-40,000 כלי רכב מכבישים נוספים (מכיוון גוש עציון, צור הדסה, אדם) אך אין עליהם נתונים מדוייקים משום שלא התבצעה בהם ספירה נפרדת לכל כיוון נסיעה.

לשם השוואה, לתל-אביב נכנסו בשנת 2007 מכיוון צפון ודרום בלבד (ממחלף גנות, ממחלף חולון וממחלף גלילות) 263,000 כלי רכב בממוצע מידי יום בימים ראשון-חמישי, ו-70,200 בימים שישי-שבת. עם זאת יש לציין שחלק מכלי הרכב הללו רק עובר דרך תל אביב (באמצעות נתיבי איילון), בדרך למחוז חפצם.

כלי רכב שנכנסו לירושלים מידי יום, בימים ראשון-חמישי, 2007


מקור: ספירות תנועה בדרכים לא עירוניות 2007-2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נבצרות זמנית

מיכל קורח

בשבוע שעבר הכריז שר האוצר רוני בראון על חורף 2007/08 כשנת בצורת. נתונים שפורסמו על ידי השירות המטאורולוגי מצביעים על כך שעונת החורף היתה אחת ממעוטות הגשם ב-70 השנים האחרונות בכלל ובצפון הארץ בפרט. שכמויות הגשם שירדו בכל הארץ קטנות מהממוצע, ועמדו על 75%-60% מהממוצע הרב שנתי לעונה.
כמויות הגשם הגדולות ביותר ביחס לממוצע הרב שנתי נמדדו במישור החוף הדרומי, בו ירדו 95%-85% מהממוצע הרב שנתי. כמויות גשם נמוכות ביחס לממוצע נמדדו בגליל המרכזי והמזרחי, בעמק החולה ובאזור הכנרת בהם ירדו 65%-55% מהממוצע הרב שנתי.

ממוצע רב שנתי גבוה יחסית מאפיין את מצפה חרשים (960 מ"מ), כפר גלעדי (810 מ"מ), ואיילון (793 מ"מ), יישובים הממוקמים בצפון הארץ. ממוצע רב שנתי נמוך יחסית מאפיין את באר שבע (206 מ"מ) שדה בוקר (99 מ"מ) ואילת (29 מ"מ).

הממוצע הרב שנתי בירושלים הוא 554 מ"מ, והוא דומה לממוצע הרב שנתי בתל-אביב (566 מ"מ) ובחיפה (541 מ"מ). בחורף 2007/08 ירדו בירושלים 376 מ"מ (68% מהממוצע הרב שנתי), בתל-אביב ירדו 433 מ"מ (76%) ובחיפה 371 מ"מ (69%).

כמויות הגשם שירדו בחורף האחרון בירושלים (376 מ"מ), נמוכות בהשוואה לחורף 2006/07 - 548 מ"מ (99%) ולחורף 2002/03 - 819 מ"מ (148%).


כמויות גשם בירושלים


מקור: אתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה

יום שלישי, 17 ביוני 2008

יומן פעילות מאי 2008

רשימת הפרסומים שהוציא המכון השנה ואלו שעתידים לצאת, כנס "ישראל בת 60" בניו יורק, מפגש עם נשיאת קרן רבסון וצוות הקרן בניו יורק, סדנת GIS לתיעוד וניתוח ערים עתיקות, כל אלו ועוד ביומן פעילות מכון ירושלים לחודש מאי 2008

לחצו לדוח המלא באתר המכון

יום ראשון, 15 ביוני 2008

מפתח לתעסוקה

מיכל קורח

בשנת 2006 היה שיעור ההשתתפות בכח העבודה (מועסקים ומחפשי עבודה, מכלל בני 15+) בירושלים 45%. שיעור זה נמוך בהשוואה לשיעור ההשתתפות בכח העבודה בישראל (56%), בתל אביב (64%) ובחיפה (56%). שיעור ההשתתפות הנמוך בכח העבודה בירושלים נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך בקרב האוכלוסייה החרדית ובקרב האוכלוסייה הערבית.

במסגרת המיזם תב"ת - תנופה בתעסוקה' - המשותף לממשלת ישראל ולג'ויינט ישראל, פותחה תכנית "מ פ ת ח - מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים", שמטרתה לסייע לדורשי עבודה במגזר החרדי להשתלב במעגל העבודה. התכנית החלה לפעול בנובמבר 2006 בירושלים והיא מופעלת על ידי הארגון החרדי "מאיר פנים". בפברואר 2007 נפתח סניף בביתר עלית, ובאפריל 2008 נפתח סניף באשדוד.

הפנייה לתוכנית היא וולנטרית והשירות אינו כרוך בתשלום. הפונים למרכז מרואיינים על ידי מקדם/ת תעסוקה, ובהתאם לצורך מקבלים ייעוץ אישי, הכוונה, סיוע בכתיבת קורות חיים ומידע לגבי מקומות עבודה ומוסדות לימוד. על מנת להתאים את השירות למאפייני הפונים, השירות ניתן בנפרד לגברים ולנשים, והמשרות המוצעות מתאימות לאורח החיים החרדי.

מאז הפעלת התכנית בירושלים (בנובמבר 2006) פנו אליה כ-2,720 איש, 64% מהם הגיעו לראיונות.
התכנית מלווה במחקר הערכה המבוצע על ידי משרד התמ"ת, שמטרתו לבחון את האפקטיביות של התכנית ולספק משוב למפעיליה לצורך שיפור תהליך יישומה. מהמחקר עולה שהגורם העיקרי שהיקשה על ההחלטה של הגברים שפנו לתוכנית לצאת לעבוד הוא הרצון ללמוד תורה - 58% ציינו גורם זה. גורמים נוספים שצויינו: החשש לאבד את הזכאות להנחות שונות (18%), החשש לאבד את הסיכוי לקבל משרה תורנית (18%) והחשש מגיוס לצבא (10%). הגורמים שצויינו על ידי הנשים הם: החשש לא להיות פנוייה לצרכי הבית והילדים (19%) והחשש לאבד את הזכאות להנחות שונות (9%).

מרואיינים בתוכנית מפתח בירושלים לפי מגדר



מקורות:
שנתון סטטיסטי לישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
נתונים שהתקבלו ממפתח.
חגית סופר-פורמן, מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל

מבנה גילים בשכונות

ד"ר מאיה חושן

ירושלים מתאפיינת בגילה הצעיר של אוכלוסייתה, בעיקר בשל ריבוי הילדים באוכלוסייה הערבית והחרדית. בירושלים 35% מהאוכלוסייה בגילאים של עד 15, בישראל 28%, בחיפה 18% ובתל אביב – יפו 17%.
מבין שכונות העיר, שיעור הילדים עד גיל 15 הוא הגבוה ביותר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ש57% מתושביו הם ילדים.
השכונות הבאות במדרג שבהן שיעור הילדים עומד על 53% הן השכונה הערבית ראס אל עמוד (כולל ואדי קאדום והר המשחית) הסמוכה לעיר העתיקה ממזרח, והשכונות החרדיות רמת שלמה, רמות אלון צפון, ובית ישראל מערב. הבאות בתור עם 51% ילדים הן מאה שערים, בתי אונגרין, בית צפאפה (צפון) וסילוואן.

כל השכונות שבהן 43% ילדים ומעלה הן חרדיות או ערביות. השכונה היהודית הלא-חרדית שבה שיעור הילדים הוא הגבוה ביותר היא שכונת הר חומה, שבהיותה שכונה חדשה רבים מתושביה הם דתיים (לא חרדים) צעירים, שמשפחותיהם מרובות ילדים בהשוואה למשפחות חילוניות. 42% מתושבי השכונה הם ילדים.

שכונות המגורים המתאפיינות בשיעור הילדים הנמוך ביותר נמצאות באזור רבי עקיבא עם 8% ילדים וקרית וולפסון עם 11% ילדים. שיעור נמוך במיוחד של ילדים (12-15%) נמצא גם בגבעה הצרפתית, ברחביה, בטלביה, באזורי מרכז העיר ובקרית יובל באזור גואטמלה. מעניין לציין שכל השכונות הללו מתאפיינות במבנה אוכלוסייה מקוטב שבו שיעור גבוה של משפחות מבוגרות שילדיהן כבר אינם גרים איתן, ומצד שני צעירים, רבים מהם סטודנטים, שעדיין אין להם ילדים וגרים בשכירות, וכשיבנו משפחה רובם יעברו לשכונות אחרות ויוחלפו בצעירים אחרים ללא ילדים. לקבלת קנה מידה לשיעור הילדים בשכונות המעמד הבינוני שאינן בקצוות מבחינת מבנה הגילים הרי הן לפניכם: בגילה 25%, בבית הכרם 24% ובמלחה 20% ילדים בגילאים שעד 15 שנה.

מבנה גילים בשתי שכונות בירושלים, סוף 2006


מקור: עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל

יום חמישי, 12 ביוני 2008

מכון ירושלים מציג נתונים בישיבת הממשלה

אורה אחימאיר, מנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל וד"ר מאיה חושן הופיעו בישיבת ממשלה מיוחדת לקראת יום ירושלים. אורה אחימאיר הציגה את מכון ירושלים ואת עבודתו המתמשכת והייחודית לאורך השנים:


"מכון ירושלים לחקר ישראל עוסק כבר 30 שנה בחקר ירושלים. הגישה שלנו היא אקדמית וכל המחקרים הם מחקרי מדיניות. אין מאחרינו אינטרס או כסף פוליטי. הדבר היחידי שאנו מחויבים לו הם נתוני אמת ומאמץ להביא נתונים ומחקר לקובעי מדיניות כדי שישמשו בסיס לקבלת החלטות. כמי שאוהבים את ירושלים, לומדים אותה וחרדים לה – קיים פער בלתי נסבל בין עשרות ההחלטות המעשיות שממשלות ישראל קיבלו לחיזוק ירושלים והמציאות.
חובת ההוכחה לרצינות היא על הממשלה, רק לה היכולת להשפיע. אין מחסור בתכניות אסטרטגיות שלנו ושל אחרים. אבל בלי שינוי מהותי לא יהיה בעוד שנים לא רבות, תוקף מעשי לאחיזתנו בירושלים"

מצגת: "ירושלים: תמונת מצב ותהליכי שינוי" ליוותה את הדברים ובה נתונים סטטיסטיים ומגמות בכל הנוגע למדיניות בירושלים. לחצו להורדת המצגת מאתר מכון ירושלים

יום שלישי, 10 ביוני 2008

סדנא בינלאומית בנושא צרכי מים


המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל וחוקרים פלסטינים יחד עם מרכז פרס לשלום וגרין קרוס אינטרנשיונל וגרין קרוס שוויץ שוקדים על פרוייקט בנושא "צרכי מים". במסגרת הפרויקט נערכה סדנא בינלאומית בין 4-2 במאי 2008 בג'נבה, שוויץ. בסדנא השתתפו כ-25 חוקרים: צוות חוקרים פלסטיני בראשות ד"ר עבד אל-רחמן תמימי, צוות ישראלי בראשות פרופ' ערן פייטלסון ומומחי מים בעלי שם מארה"ב ומאירופה. מטרת הסדנא הייתה להגדיר מהם צרכי מים, כבסיס לקווים מנחים שיוכלו לשרת את הישראלים והפלסטינים בבואם למפות את צרכי המים של המשק הישראלי והמשק הפלסטיני.

תמונות: פרופ' אביטל גזית, אוניברסיטת ת"א; גלית חזן , מכון ירושלים לחקר ישראל
לחצו לתמונות מהסדנא

יום שלישי, 3 ביוני 2008

מרכז העיר – אנחנו לא לבד

בהמשך לסדרת הטורים בנושא החייאת מרכז העיר, אני רוצה להרחיב מעט את נקודת המבט ולתאר מה קורה בעולם. ירידת מעמדו של מרכז העיר היא לא בעיה פרטנית של ירושלים אלא של ערים רבות אחרות בעולם. מרכזי ערים היוו באופן מסורתי את המוקד לפעילויות המסחר, העסקים, התרבות והפנאי, אך בעשורים האחרונים התרחש שינוי עמוק כשפונקציות רבות נטשו אט אט את מרכז העיר לטובת הפרברים ושולי הערים. הסיבות למגמה כלל עולמית זו כוללות את הגודש הרב במרכזי הערים, מחירי השכירות הגבוהים, והמחסור במקומות חניה, כשמנגד עומדת השקעה רבה בבנייה והרחבה של כבישים, שהופכת את הנגישות לפרברים קלה ומפתה. התפתח תהליך של "פירבור" של מגורים מסחר, תעשייה ומשרדים, ורוקן את מרכזי הערים מתוכנם.
בירושלים, התרחש תהליך דומה של נטישת אוכלוסייה, משרדים, עסקים ומסחר, תוך ירידה ברמה ובאיכות העסקים הקיימים. מוסדות ממשלתיים וציבוריים עברו ממרכז העיר אל קריית הממשלה וקריית שאול, מקומות תרבות רבים במרכז העיר נסגרו, והתפתחו מוקדי תרבות אלטרנטיביים בדרום העיר (הסינמטק, תיאטרון ירושלים, מתחם הרכבת, וקריית המוזיאונים), האקדמיה לאומנות בצלאל עברה ממרכז העיר להר הצופים, וזה לא נגמר כאן. מכה קשה במיוחד הייתה התפתחות המרכזים המסחריים בתלפיות ובגבעת שאול, ופתיחת קניון ירושלים באזור מלחה ב- 1993 אשר כמעט ורוקנו את המסחר במרכז. על כל אלו נוספו הפיגועים הקשים בתקופת האינתיפאדה השנייה, אשר פגעו במרקם החיים העדין ממילא במרכז העיר.
בהמשך אתאר ביתר פירוט את המתרחש בערים גדולות באירופה.