יום חמישי, 21 בפברואר 2008

זוית אישית: אל תחשוב- תעשה

דני בנדל

כשאני מסביר מה זה מכון ירושלים לחקר ישראל שבו אני עובד, אני נתקל בהרבה קשיים- מה בעצם אנחנו עושים פה כל היום? באנגלית המכון נקרא Think Tank. אז מה, אנחנו יושבים וחושבים כל היום? בגדול, כן! מבצעים מחקרים על נושאים יישומיים שעל הפרק ומגישים את ההמלצות לקובעי מדיניות שונים, בין אם זה רשות מקומית או ראש הממשלה. אבל מדי פעם יוצא שאנחנו לא רק חושבים אלה גם עושים. אחת מיוזמות המכון אשר הבשילו ממחקר מקיף קרמה עור וגידים דווקא פה במכון ונקראת תוכנית "ניצוץ". תוכנית זו התפתחה צמחה והצליחה ובשנה האחרונה התחיל צוות המדיניות לחדשנות לנהל תוכנית תמיכה חדשה לארגונים בירושלים. המימון לתוכנית מגיע מהרשות לפיתוח ירושלים.

התוכנית מסבסדת באופן משמעותי פרויקטים של חדשנות בארגונים ירושלמים. הפרויקטים האלו נעשים בהנחיית יועצי חדשנות מובילים מהמגזר הפרטי ומסייעים לארגונים להתחדש ולהגדיל את פעילותם והיקף המכירות שלהם.
התוכנית עוזרת לארגונים בשלל תחומים בין אם מדובר בבתי עסק ומפעלי תעשייה ובין אם במוזיאונים, מוסדות אומנות ומכללות. הגישה שמסייעת לכל ארגון למצוא את הדרך שלו לצעוד קדימה ולהתמודד עם התחרות שמסביבו מאפשרת לארגונים לקבל כלים חיוניים המותאמים אליהם. כשכל הדוגמאות והכלים מותאמים לעולם הפנימי שלך כארגון, התוכנית הופכת לנכס ולא ל"עוד שיעור על מינהל עסקים".

אנו מקווים שהתוכנית תסייע לעיר לפרוח, לשגשג ולהראות לשאר הארץ מה זאת יצירתיות, חדשנות וקדמה.

לתכנית ניצוץ באתר מכון ירושלים לחקר ישראל

מבזק – ועידת הנשיאים

השבוע התקיימה בירושלים ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב. ועידה זו הינה גוף המייצג 51 ארגונים יהודיים ודן בנושאים המשותפים לעם היהודי. במסגרת מושב בוקר שהוקדש לשאלת ירושלים, נשאו דברים אורה אחימאיר וראובן מרחב מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל, וכן ד"ר דורי גולד מן המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וד"ר משה עמירב ממכללת בית ברל.
אורה אחימאיר התמקדה בדבריה בנתונים החברתיים הכלכליים והדמוגרפים של ירושלים וקראה לפעולה משולבת של יהדות העולם, הממשלה והעירייה לעצירת מגמות שליליות. ראובן מרחב דיבר על שאלת ירושלים בהסדר מדיני, עמד על מקומה של ירדן בפתרון הבעיה, ועל דרכי הגישה לנושא האגן ההיסטורי.
הפאנל התייחס גם לשאלת ההפרדות משכונות קצה ערביות בירושלים, ולניירות עמדה שפרסם המכון בנושא זה.

יום רביעי, 20 בפברואר 2008

הוצאה חודשית לתצרוכת למשק בית

(או: לאן הולך הכסף?)

שירי בורנשטיין

סקר הוצאות למשק הבית לשנת 2006 מראה כי בשנת 2006 עמדה ההוצאה הממוצעת למשק בית בישראל על 11,133 ₪ לחודש. מבין חמש הערים הגדולות ההוצאה הגבוהה ביותר נרשמה בראשון לציון – 13,076 ₪, ולאחריה תל אביב 12,456 ₪, ירושלים 10,749 ₪, אשדוד 10,027 ₪ ובחיפה – 9,448 ₪ לחודש .

התפלגות ההוצאות של משקי בית בחמש הערים הגדלות בישראל לפי תחומי הוצאה ראשיים מעלה את הנתונים הבאים:
ההוצאה הגדולה ביותר למשק בית לדיור היא בתל אביב – 30% מההוצאה, לעומת משקי בית בירושלים אשר הוצאתם החודשית לדיור מהווה 23%.

ראשון לציון וירושלים הן שיאניות ההוצאה על מזון – 14% מהוצאתם החודשית לעומת 13% מההוצאה החודשית בתל אביב ו-10% בחיפה. משק בית תל אביבי, עם זאת, מקדיש 5% מהוצאתו החודשית לארוחות מחוץ לבית (ובירושלים – 1.5% בלבד).

הירושלמים מוציאים את האחוז הגבוה ביותר על שירותי חינוך – 6% מההוצאה החודשית לעומת 4.5% בישראל. משקי בית חיפאים, לעומתם, מוציאים על שירותי חינוך רק 3.5% מהוצאת החודשית.

הירושלמים מובילים גם בהוצאות על תחבורה ציבורית – 2% בירושלים לעומת 1% בתל אביב ו-0.5% בראשון לציון. משקי בית בראשון לציון, עם זאת, מוציאים 16% מהוצאתם החודשית על הוצאות לכל רכב, לעומת 9% בירושלים ו-11% בתל אביב. התל אביבים מוציאים את האחוז הגבוה ביותר על נסיעות לחו"ל – 8% לעומת 3% בירושלים ו-0.5% בראשון לציון.

נתון מעניין אחר הוא השוואה בין אחוז ההוצאה החודשית על הלבשה עליונה לגברים לעומת הלבשה עליונה לנשים. ההבדל בין השניים הוא כפול – 1.1% לנשים לעומת 0.6% לגברים. נשות ראשון לציון מחזיקות בשיא ההוצאה החודשית על בגדי נשים – 1.5% וזאת לעומת 0.7% בירושלים.

משקי בית בירושלים מחזיקים בשיא שלא תורם לבריאות – אחוז ההוצאה הגדול ביותר על סיגריות, טבק וצורכי עישון אחרים – 1%, לעומת 0.8% בתל אביב ו0.5% בחיפה.

התפלגות ההוצאות החודשיות במשק בית ירושלמי



מקורות: סקר הוצאות למשק הבית, 2006. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דצמבר, 2007

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים

יום ראשון, 10 בפברואר 2008

אוכלוסיית מרכז העיר והנחלאות – מאפייני גילאים

אביאל ילינק

מרכז העיר מוגדר כאזור הנתחם על ידי רחוב הנביאים מצפון, רחובות מסילת ישרים, אוסישקין, והמלך ג'ורג' ממערב, רחובות אגרון ושלמה המלך מדרום, ורחוב שבטי ישראל ממזרח. אוכלוסיית מרכז העיר מבוגרת ביחס לאוכלוסייה בכלל העיר. נכון לסוף 2005, הגיל החציוני של האוכלוסייה במרכז העיר (הגיל שחצי מהאוכלוסייה צעירה ממנו וחצי מבוגרת ממנו) היה כ- 34 שנים, לעומת הגיל החציוני בכלל העיר שעמד על כ- 23, והגיל חציוני בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר שעמד על כ-25. מתברר אפוא שהגיל החציוני של אוכלוסיית מרכז העיר גבוה כמעט בעשר שנים מהגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית בירושלים, נתון הנובע בעיקר ממיעוט של ילדים עד גיל 14 ביחס לשאר העיר.
בבחינה של פריסת האוכלוסייה ניתן לזהות שמבין האזורים במרכז העיר, אוכלוסייה צעירה יותר מתגוררת בעיקר באזור רחוב החבצלת ורחוב הרב קוק (גיל חציוני 26), ואוכלוסיה מבוגרת יותר מתגוררת באזור רחוב שלומציון המלכה ומתחם מגרש הרוסים (גיל חציוני 35), ורחוב רבי עקיבא ומתחם "לב רחביה" (גיל חציוני 43).
הגיל החציוני של אוכלוסיית הנחלאות עמד על 32 שנים. האוכלוסייה בנחלאות מבוגרת יחסית לאוכלוסייה היהודית בשאר העיר, אך צעירה במקצת מזו שבמרכז העיר. במתחמי הנחלאות השונים קיים דמיון בחציון הגילים, למעט במתחמים החרדיים בהן האוכלוסייה צעירה יותר וגילה החציוני היה 24 בלבד.
משנות ה-80' קיימת מגמה של הצערת האוכלוסייה במרכז העיר לעומת יציבות בשאר העיר. לשם דוגמא בשנת 1986 הגיל החציוני של האוכלוסייה במרכז העיר היה כ- 44 שנים, לעומת גיל חציוני של כ- 23 בכלל העיר, ובשנת 1999 הגיל החציוני של אוכלוסיית מרכז העיר היה כ- 32 לעומת כ- 23 בכלל העיר. בשכונת הנחלאות, כמו בשאר העיר ובניגוד למרכז העיר, לא ניכרת השתנות בחציון הגילים בעשרים השנים האחרונות. בשנת 1986 הגיל החציוני של האוכלוסייה המתגוררת בשכונה היה 32, הוא נותר כך גם בשנת 1999 וגם כיום.

מרכז העיר - גיל חציוני על פי מתחמים


מקור: מאיה חושן (עורכת), שנתון סטטיסטי לירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, לשנים המתאימות